בשעה 6:29 ביום שמחת תורה, ראש מדור ההלכה של הרבנות הצבאית, הרב עוז קאפח, היה עם הפלאפון הצבאי של המוקד ההלכתי שזמין סביב השעון. שעתיים אחרי זה הוא כבר יצר קשר עם המפקד שלו, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית סא"ל הרב אודי שוורץ, והם הוציאו הנחיה לכל מי ששאל: להגיע ליחידות כמה שיותר מהר. בשיחה עם "חדשות כיפה" מספר הרב שוורץ על הימים הראשונים למלחמה, על העבודה כראש ענף ההלכה, הפסקים שהוצאו במהלך המלחמה, הקשר עם רבנים אחרים וראייתו ההלכתית.
-
עוד באותו נושאהפתרון היצירתי של הרבנות הצבאית - כך חיילי צה"ל יחגגו סוכות בעזה
17/09/24 17:38
"את הסיפור של חרבות ברזל אפשר לספר גם דרך השאלות והתשובות בהלכה"
"אני חושב שאת הסיפור של חרבות ברזל אפשר לספר גם דרך השאלות והתשובות בהלכה", אומר סא"ל הרב שוורץ ומחלק את השאלות ההלכתיות במלחמה לשלושה גלים: הגל הראשון בימים הראשונים למלחמה - שאלות של גיוס חירום, הקפצה, נסיעה וטיסה בחג-שבת, הגל השני שקשור לאבלות - זיהוי חללים, מחנה שורה, אנינות וליווי משפחות והגל השלישי שנוגע בהיבטים של תמרון קרקעי - החל מתפילה והנחת תפילין, הלכות שבת וחגים ועד לדיני מלחמה.
צה"ל בעזה, תיעוד הלחימה, צילום: דובר צה"ל
אחת הדוגמאות ההלכתיות שמספרות את סיפור המלחמה הוא ההיתר הנקודתי, שחזר פעמיים, לחזור הביתה להתרעננות גם בשבת. "פעמיים לאורך המלחמה, בחלקים הראשונים שלה, אמרנו בצורה די מרחיבה שמי שנזדמנה לו אפשרות לצאת הביתה ל-24 שעות רשאי לצאת גם אם זה בשבת", אומר הרב שוורץ, "ובכל פעם כזו היו לנו שיקולים חזקים מאוד להקל".
"מה ששונה במלחמה הנוכחית היא העובדה שהעורף הרגיש חשוף. השינוי הזה הוביל אותנו למסקנה שבמצבים כאלה מותר לנסוע גם בשבת לחופשה קצרה"
"בפעם הראשונה, ערב שבת פרשת נח, זה היה בגלל שידענו שהכניסה לעזה היא במוצאי שבת. אנשים גויסו בחטף מהבית בשמחה תורה, יצאו בפתאומיות, ולכן סברנו שחלק מחוסנם הרוחני, הנפשי והמשפחתי של הלוחמים זה לנצל את האפשרות הזאת לצאת ל-24 שעות הביתה. בערב שבת פרשת ויצא הייתה הפסקת אש בעזה שלא ידענו אם היא תחזיק. כשהבנו שהיא יצאה לפועל אז רצינו לאפשר ללוחמים לנצל את ההזדמנות הזו".
מילואים וחיי משפחה, אילוסטרציה , צילום: שילת רוזנפלד
כשהרב אומר חוסן הוא מתכוון לחוסן נפשי בפני עצמו או לחוסן כללי של הלוחם כדי שילחם יותר טוב?
"שני הדברים נכונים. מה ששונה במלחמה הנוכחית היא העובדה שהעורף הרגיש חשוף. מילואימניק גויס לצפון ואומר לי 'אני לא יודע אם עכשיו לא נכנסו אליי מחבלים הביתה ופגעו באשתי ובילדיי'. השינוי הזה הוביל אותנו למסקנה שבמצבים כאלה מותר לנסוע גם בשבת לחופשה קצרה".
"אני בהחלט מאמין שיש מושג כזה שנקרא מדיניות הלכתית. הגיבוי ההלכתי שקיבלנו במלחמה הזאת היה חסר תקדים"
הרב שוורץ בן 38, גר באלון שבות, נשוי לאפרת ואב לארבעה. הוא למד כעשור בישיבת הר עציון, התגייס לענף ההלכה ברבנות הצבאית, היה העוזר האישי של הרבצ"ר הרב אייל קרים, ומזה כשנתיים משמש כראש ענף ההלכה. "אני בהחלט מאמין שיש מושג כזה שנקרא מדיניות הלכתית. כלומר, יש איזושהי גישה כללית, איזשהו כיוון שמדריך את הפוסק", אומר הרב שוורץ לגביי גישתו ההלכתית.
הרבצ"ר הרב אייל קרים ובכירי הרבנות הצבאית צילום: דובר צה"ל
הרבנות הצבאית מקיימת קשרים עם פוסקים אחרים? איך אתם מתנהלים בעניין?
"אנחנו מתייעצים עם כולם, רק יש לנו תנאי אחד: שאפשר לבוא לפוסק הזה ולדון איתו בהלכה. יש אסכולה של מה שקרוי 'הגדוילים' - פגשתי את הרב בדרך לשיעור, הרב ירד במדרגות, שאלתי אותו והוא אמר לי כן ואמר לי לא. זה לא קביל בסוגיות שאנחנו עוסקים בהן. כל רב שיש אפשרות לשלוח לו מכתב, לקבוע פגישה, לשבת ולדון - עשינו את זה. אני מרגיש שהגיבוי ההלכתי שקיבלנו במלחמה הזאת היה חסר תקדים. זה אף פעם לא 100%, אני לא תמים ולא משלה את עצמי אבל אני חושב שהוא חסר תקדים ביחס לאירועי עבר", אומר הרב.
הוא מספר על הפניות וההערות שקיבל מרבנים חשובים אודות ההיתר לחזור הביתה בשבת. "הרב יעקב אריאל ישב במשרד ואמר לי: 'האמת היא שדעתי שונה, אבל הרבנות הצבאית אמרה את דעתה וצריך לעשות מה שהרבנות הצבאית אומרת. גם הרב שמואל אליהו התקשר אליי. הוא אמר לי 'תקשיב, זה פסק שיש בו חדשנות, אבל בגלל שאתם כרבנות צבאית פסקתם כך - זה מה שאמרתי לכל האנשים'".
הקו ההלכתי של הרבנות הצבאית קיבל 40,000 פניות
הרב שוורץ מסכם ומסביר את התפקיד המרכזי של ענף ההלכה בעיניו: "מתחילת המלחמה התקבלו בקו הפתוח של הרבנות הצבאית קצת יותר מ-40 אלף שאלות. מהשאלות הללו אנחנו מבינים מה מטריד את החיילים ומנסים ולהתאים את הפרסומים שלנו כענף הלכה או כרבנות צבאית לשאלות האלה. החידוש הגדול הוא באמת הניסיון לצפות את כל השאלות מראש ולתת עליהם גם מענה. בסופו של דבר, התפקיד הכי מרכזי שלנו במענה ההלכתי הוא לתמוך ולאפשר את הפעילות המבצעית".