לפני מספר שבועות עמית סוסנה, שנחטפה לשבי החמאס ושוחררה לאחר 55 ימים, טלטלה את מדינת ישראל כשחשפה עדות קשה מהשבי בראיון לניו יורק טיימס ודיברה על הפגיעות המיניות שעברה, במטרה להעלות מודעות לחטופות והחטופים שעוד מוחזקים בשבי. כעת היא התראיינה בפנים גלויות, בסרט "זעקות ואז שתיקה" של הבמאית ענת סטלינסקי שמתאר את הפגיעות המיניות של חמאס.
עמית סוסנה: "התחושה שהם לוקחים אותי כאילו אני סוג של חפץ"
סוסנה סיפרה: "היו עשרה גברים סביבי. התחושה שהם לוקחים אותי כאילו אני סוג של חפץ, לא יכולתי לסבול את זה", הודתה בכאב גלוי, "האינסטינקט שלי היה להילחם, לעשות מה שאני יכולה. ממש פחדתי שהם הולכים לאנוס אותי שם, שהם הולכים לגרור אותי ברחובות עזה ויציגו את הגוף שלי לראווה. אז פחדתי מזה יותר מאשר להיהרג".
במשך שלושה שבועות הייתה כבולה בתוך חדר חשוך בלי יכולת לזוז. "בכל פעם שרציתי להשתמש בשירותים הייתי חייבת לבקש רשות", תיארה. שמו של המחבל ששמר עליה היה מוחמד. "הוא היה יושב על המיטה מולי. הוא לבש מכנסיים קצרים, שכב. אני זוכרת שלא יכולתי להסתכל עליו. הפניתי את המבט והתכסיתי בשמיכה כדי שלא אצטרך להסתכל עליו, זה גרם לי להרגיש מאוד לא נוח".
"ידעתי שהוא זומם משהו, ידעתי שמשהו רע עומד לקרות"
סוסנה המשיכה בעדות הקשה: "ידעתי שהוא זומם משהו, ידעתי שמשהו רע עומד לקרות. יום אחד מוחמד בא ונתן לי תחבושות היגייניות. הוא אמר 'אחרי שתקבלי את המחזור שלך, תתקלחי ותכבסי את הבגדים שלך', והוא חזר על זה כמה פעמים ביום. אז קיבלתי מחזור. המחזור נמשך רק יום אחד, אבל גרמתי לו להאמין שהמחזור נמשך, עד שלא יכולתי לשקר יותר. הוא שחרר אותי ולקח אותי למטבח והראה לי סיר. אני זוכרת שחשבתי 'איך אוכל להימנע מזה?' אין לי מה לעשות".