"בבוקר אלחנן כבר הבין את רמת הקטסטרופה, הוא לא היה יכול לשבת בשקט בבית כשהאחים שלנו נלחמים כך. נסענו יחד לבארי, לסוג של אפוקליפסה. הדרך הייתה מאוד לא פשוטה, אני לא צריך לפרט איך היו נראים הכבישים".
"היו שם גופות מוטלות בכניסה. הגענו בכאוס מאוד גדול", תיאר. "לא ראיתי אף פעם סדר גודל כזה של אש. הגענו לאחד הבתים בבוקר, לפנסים נגמרו הסוללות, ומחבל ארב לאלחנן בפינה חשוכה של הבית. ישר הוא חטף צרור ונפל. נפגעתי גם אני בזרוע ובפנים. חשבתי שאלחנן נהרג במקום, ואז ראיתי תנועה של בית החזה. הוא הסתכל לי בעיניים, היה לנו קשר עין, אני יודע שהוא היה בהכרה, אני יודע שהוא יודע שלא השארנו אותו בבית החשוך. הוא מת בידיים שלנו".
"כל עסקה כזאת מובילה אותנו לעוד מרחץ דמים"
בהמשך הביע את החשש שלו מהפסקת אש אפשרית: "כאזרח של מדינת ישראל שאוהב את המדינה, שאוהב את העם שלו, יש לי פחד מאוד גדול מהשיח בימים האחרונים. שמענו כל כך הרבה את המילים 'חמאס מורתע', 'חטף מכה שלא התאושש ממנה', 'ייקח עוד שנים רבות', החיזבאללה מסתכל עלינו, כולם מסתכלים עלינו".
"איבדתי שלושה בני משפחה בגלל עסקת שליט. אני לא שופט שכול, אבל אני חושב ששבעתי שכול", אמר בכאב, והוסיף: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לסכן את עצמה בעוד איזו הפסקת אש הומניטרית או מה שזה לא יהיה, כי כל עסקה כזאת מובילה אותנו לעוד מרחץ דמים. את המחיר הכבד מנשוא כבר שילמנו, 1,200 אזרחים שנרצחו בחדריהם, במיטותיהם ואני ראיתי אותם שוכבים במיטות".
"ראיתי אבא שנהרג כשהגן על הילדים שלו"
הוסיף לתאר את הזוועות שנחשף אליהן: "ראיתי אבא שנהרג כשהוא מגן על הילדים שלו, רואים את סיפור המקרה. נכנסתי לבית - ראיתי גבר, ראיתי אישה ואז באחד החדרים, למרבה החרדה, אני ראיתי מיטת תינוק הפוכה".
"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו (לעשות הפסקת אש). אני ראיתי את העזתים כשהם חזרו עם הגופות ועם החטופים - העזתים עמדו והיללו ושיבחו. העברתי משלחות לפולין, הנאצים הסתירו קשה מאוד את הפשעים שלהם, הם מידרו את האוכלוסייה שלהם. האויבים שלנו אכזריים לאין שיעור", הדגיש.
"צריך להגיד את הדברים הקשים והכואבים"
"אני יודע שאני לא צריך לשכנע עדיין את אזרחי ישראל, אבל בהנהגה עוד לא נפל האסימון. כשמדברים איתי על הפסקת אש, אני מפחד על חיי הילדים שלי", טען. בתגובה, ציין יהושוע כי "בסוף תצטרך להיות עסקה. תהיה עסקה גדולה ואנחנו נאלץ לשחרר אסירים עם דם על הידיים".
קלמנזון השיב כי קיימת גם אפשרות של מבצע צבאי, וטען: "אני אגיד אמירה קשה שאף אחד לא אוהב להגיד אותה, בכאב רב, כמישהו שיודע מה זה שכול, אוקיי? שלושה אנשים שכלתי, שניים מהם בשלושת השבועות האחרונים".
"פדיה ידע למה הוא מכניס את עצמו לקרב, אלחנן ידע למה הוא מכניס את עצמו לקרב. כשאנחנו כועסים על בעלות הברית שלא הפציצו את אושוויץ, מה היה קורה אם הן היו מפציצות את אושוויץ? היו נהרגים אלפי יהודים וניצלים מיליון", אמר.
פדיה מרק, צילום: ללא
"אסור לשחרר את החטופים אפילו במחיר מזערי"
"צריך להגיד את הדברים הקשים והכואבים, והצבא צריך לעשות הכול כדי לחלץ אותם (את החטופים) אבל אסור לו שזה יהיה במחיר אפילו מזערי. החיזבאללה מסתכל, ואם יהיה רווח קטן לחמאס מהסיפור הזה... הרי אפילו אם הם ישרדו מעט ויצליחו לשחרר טיפה אסירים, הם יצרחו בכל מקום 'ניצחון', גם אם ייהרגו להם מיליון אזרחים חס וחלילה, ואני לא תאב דם. אני אומר דברים קשים, לא קל לשמוע אותם, אבל לא קל להיות מקבל החלטות בעת מלחמה", הבהיר.