משפחתו של הרב נערן אשחר שנפטר לאחר שנפצע בהתהפכות טנק, הסכימה לתרום את אבריו. הרב אשחר תרם כליה לפני 4 חודשים והתעקש להתגייס למלחמה למרות שלא היה חייב. היום פורסם כי משפחתו הסכימה לתרום את אבריו:
לב - בבן 59 בשיבא
ריאות - בבן 72 בשיבא
כבד - בבן 67 בשיבא
כליה - בבן 43 בשיבא
אישתו צוף פרסמה במהלך ניתוח תרומת האברים בקשה מחברותיה:"אם מישהי ערה שתגיד כמה פרקי תהילים, נערן זוכה לתרום את כליתו השניה עכשיו ועוד איברים לדעתי.. אז מתפללים להצלחת הניתוחים ולרחמים על כל עם ישראל. אוהבת אתכן. ותודה על החיבוק שלכן. הילדים בטוב, סיפרתי להם, גאים באבא ויגדלו מהמצב... עם ישראל חי. ביחד ננצח".
-
עוד באותו נושאסוף עצוב: הרב נערן אשחר נפטר מפצעיו
05/11/23 15:40
סיון רהב מאיר מפרסמת כי יאיר בהלול מחיפה הוא האיש שקיבל את הכליה של הרב נערן אשחר לפני ארבעה חודשים. זה מה שחשוב לו לספר: "שש שנים הייתי בדיאלזות עד שהוא הגיע וגאל אותי. המתאמת של ההשתלות אמרה לי: 'התורם שלך רוצה לתרום כמה שיותר מהר, מהרגע שאפשר – פשוט לתרום'. הוא עשה את זה בלב כל כך שלם ושמח. הוא אמר לי שמעכשיו אנחנו אחים. הוא אמר למשפחה שלו ולילדים שלו: 'מעכשיו יש לכם דוד חדש'.
בזמן האישפוז היינו נפגשים המון. בקושי הולכים – אבל מדברים אחד עם השני שעות. הוא היה בא אל המיטה שלי או אני אליו – ומדברים... הוא סיפר לי על העבודה שלו בחינוך. סיפר לי גם על מקרים קשים, על תלמידים שעזר להם. הוא ידע על החיים האישיים שלי הכול.
רציתי להכיר אותו יותר וללמוד ממנו עוד ולא הספקנו. בראש השנה שלחתי לו חבילת ממתקים, שתהיה שנה טובה ומתוקה. את לא מבינה מה תכננו עוד לעשות. רצינו לעשות יחד מסיבת הודיה. בערב שמחת תורה חשבנו שזה תיכף יקרה, ואז פרצה המלחמה. כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה הוא סיפר לי שהוא בצפון. אמרתי לו שישמור על עצמו. בן אדם משכמו ומעלה. אצילי. אף פעם לא ראיתי אותו כועס, תמיד דיבר איתי בעדינות נפש, רגוע, נעים. מי שלא הכיר אותו הפסיד. אחרי שהוא נפצע קשה בצפון באתי לבקר אותו פעמיים בנהריה, באישפוז. דאגתי לו. ביום חמישי האחרון היה לי הכבוד להיכנס אליו לחדר ושרנו לו שם שירים. הסתכלתי עליו והאמנתי שהוא יקום מזה, שייצא מזה, כי הוא כזה אדם מדהים. כולו נתינה. אני מבקש: קומו עכשיו ותעשו משהו טוב אחד לעילוי נשמתו, כי הוא היה כולו טוב. משהו אחד.
אני גאה שהכליה שלו בתוך הגוף שלי".