סמוך לקיבוץ מגידו שבעמק יזרעאל, מתקיימות בשבועות שמאז ציון יום הנכבה האחרון, מחאות בעד שיבה לאדמות הקיבוץ שנבנה על חורבות הכפר הערבי לג'ון בשנת 1949 על ידי ניצולי שואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה.
"גורמי המועצה בשיתוף מלא עם המשטרה - פעלו על מנת למנוע לאירועים אלו לפגוע במרקם החיים התקין"
על פי פרסום בעלון השבת "שביעי", בשבוע שעבר התפללו ומחו עשרות ערבים-ישראלים בסמוך לקיבוץ. בטווח הזמן הקרוב דורשים המוסלמים לחזור למסגד שנמצא בתוך הקיבוץ וננטש בימי מלחמת העצמאות. בטווח הארוך הם דורשים את כלל האדמות בהן התגוררו.
המלחמה על אדמות קיבוץ מגידו. התושבים לצינור: ״אנחנו במצור״. הכתבה המלאה 1/2 pic.twitter.com/XCjey0ZuBS
— בר שם-אור Bar Shem-Ur (@Bar_ShemUr) June 9, 2023
בצעדה שנערכה ביום העצמאות השתתפו הנהגת החברה הערבית, פוליטיקאים, מהמפלגות הערביות וחברי ועדת המעקב העליונה בראשות מחמד ברכה. משטרת ישראל והמועצה המקומית מגידו אישרו את קיום הצעדה, שבמהלכה נשאו המשתתפים דגלי אש"ף רבים, והניפו כרזות של מחבלים ישראלים. תחת הכותרת "יום העצמאות שלהם הוא יום האסון שלנו" צעדו נבחרי ציבור, פוליטיקאים, אנשי דת ומחבלים משוחררים.
יו"ר ועד ההנהלה של הקיבוץ, עודד סומברג, אמר ל"שביעי": "בצעדות האחרונות שהתקיימו, כולל האירוע הגדול שהתקיים ביום העצמאות בקרבת גדר היישוב, גורמי המועצה בשיתוף מלא עם המשטרה - פעלו על מנת למנוע לאירועים אלו לפגוע במרקם החיים התקין ביישוב. אני בטוח שיפעלו כך גם בעתיד".
קיבוץ מגידו מהאוויר | צילום: אסף שגיא CC BY-SA 3.0 ויקיפדיה
"זו אדמת וואקף. מה זה, התנחלות? זה מעלה אדומים?"
עו"ד מוחמד לוטפי, צאצא למשפחה שמגיעה מהכפר, הוא אחד ממארגני התפילות בשדות. "אנחנו מבקשים שייתנו לנו את המפתחות למסגד ולשפץ את בית הקברות. אלו אדמות שלנו", אמר לשביעי. לוטפי הוסיף כי "בטווח הרחוק אנחנו דורשים ממדינת ישראל, מרשות מקרקעי ישראל ומכל הרשויות שייתנו לנו לחזור לאדמות שלנו. מדובר ב-34 אלף דונם. לא ויתרנו עליהן ולא נוותר לעד".
"יבוא היום שהאדמות הללו יחזרו אלינו. הקיבוץ צריך להתבייש שהוא לא מאפשר לנו להיכנס למסגד. זו אדמת וואקף. מה זה, התנחלות? זה מעלה אדומים? הם, בקיבוץ, צריכים להבין שכל החברה הערבית לא תשתוק על העוול הנורא הזה. אנחנו נבוא למסגד ונתפלל. אני לא יודע באיזו תדירות, אבל נהיה שם בכל שבוע או בכל חודש".