לקראת יום השנה לזיכרון השואה והגבורה, קיים היום (ב') המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אירוע "זיכרון בסלון" זו השנה השנייה, ולמשך מספר שעות הקדיש את זמנו לשמיעת עשרות עדויות של שורדי שואה, בהשתתפות פורום הפיקוד הבכיר, ומאות מעובדי הארגון.
-
עוד באותו נושאמתי הצפירה ביום השואה?
17/04/23 17:53
השנה, בחרו במוסד לתת במה מיוחדת לשורדי שואה, בני משפחה ומקורבים של משרתי ומשרתות ארגון הביון הישראלי, אשר רבים מהם התגייסו לשירות במוסד מתוך גאווה וכבוד לבני משפחתם, ותחושת שליחות להגשים את חלומם של מי ששרדו את התופת , הקמת מדינה חזקה ועוצמתית לעם היהודי בארץ ישראל.
"עם עשר ציפורניים תחזיקו את המדינה"
אחת השורדות שהשתתפו באירוע היא אוה אסתר גלט, שנולדה בשנת 1926 בהונגריה, והייתה נערה צעירה כאשר החלה המלחמה. למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו הגיעה עם כל משפחתה בשנת 1944. בהתרגשות ועיניים בורקות שיתפה את עובדי המוסד באחד הרגעים בהם נידונה לחיים. "לא ידענו איפה אנחנו. לא היה זמן להגיד לאבא או לאחי שלום, או לחבק. כלום. זה קרה ברגעים. הלכנו מרחק לעבר במה ששלושה ארבעה אנשי אס-אס ישבו שמה. אחד מהם עמד והסתכל עלינו כשהתקרבנו. סבתא חיבקה אותי פתאום. בלי מילים. איש האס-אס סימן לאמא שלי עם המקל הקטן שהיה לו ביד לפנות לכיוון אחד, ואז סימן לי ללכת לעברה. אני ואמא הלכנו לכיוון אחד וסבתא ודודה שלי לכיוון השני. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותן".
צילום: ללא
אווה שרדה את המלחמה עם אמה, ועלתה לארץ בשנת 1948 והקימה בית ומשפחה. למטה המוסד הגיעה בפעם הראשונה לשתף בעדותה במסגרת אירוע זיכרון-בסלון בו התארחו 27 עדים ועדות קרובי משפחתם של משרתי ומשרתות הארגון ודור שני לשורדים, אשר שיתפו את עובדי הארגון בסיפורם האישי. זו לא הפעם הראשונה שהיא משתפת בסיפור הישרדותה, אבל ההגעה למוסד הייתה עבורה רגע מרגש במיוחד.
"למען האמת הופתעתי, כי אני לא ידעתי שאני באה למוסד", שיתפה בעודה מביטה בסמל המוסד ודגל מדינת ישראל לצדו. "המוסד עבורי מוביל אותנו לאיפה שאנחנו. זה הסוד זה הכח של ישראל. אני זוכרת את בעלי אומר: "עם עשר ציפורניים תחזיקו את המדינה. אין משהו אחר". כל הילדים ספגו את האווירה, בלי ללמד אותם להיות פטריוט או ציוני. זה היה באוויר".
ראש המוסד: "קשה לשמוע את מה שאתם מספרים, אבל חובה להקשיב"
בתום העדויות, נערך טקס הוקרה לשורדי השואה, בהשתתפות בני משפחתם, וכלל עובדי הארגון בו נאם ראש המוסד דוד ברנע. "קשה לשמוע את מה שאתם מספרים, אבל חובה להקשיב. חוויתם התקפה אכזרית וברוטאלית, על היהדות שלכם, על עצם קיומכם. חלפו כמעט שמונים שנה, ועדיין קשה להאמין עם אלו מנגנונים מפלצתיים של הרס והשמדה נאלצתם להתמודד. הסיפורים שלכם משקפים אנושיות, אומץ לב, נחישות, התמודדות עם אובדן נורא ועם בדידות תהומית, ולצד כל אלה – אופטימיות, תקווה, צמיחה מהאפר ותקומה אישית ולאומית".