לאורך דורות ארוכים נהגו בקהילות ישראל למכור לגוי את החמץ שנותר ברשותם לפני חג הפסח, זאת מכיוון שעל פי ההלכה אסור שיימצא ברשותו של יהודי חמץ במהלך החג. זו השנה ה - 22 שאתר כיפה, שהיה הראשון למכור חמץ לפני חג הפסח באמצעות האינטרנט, מקיים מכירת חמץ חינמית, ואנו מזמינים אתכם למכור את החמץ שברשותכם באמצעות האתר.

את המכירה בפועל יבצע רב השומרון, הרב אליקים לבנון, אשר מתמנה על ידי הגולשים להיות שליחם לביצוע המכירה. המכירה מתקיימת באמצעות טופס מכירה שנמצא באתר, והופך את התהליך לפשוט ונוח.

איך מוכרים את החמץ?

מכירת החמץ באתר נעשית במספר שלבים פשוטים:

1. יש להזין בטופס שם פרטי ושם משפחה של מוכר החמץ, זה יכול להיות אב או אם המשפחה, אם אתם שוכרים דירה לבד אז מי שהדירה על שמו, אם אתם שוכרים דירה עם שותפים - כל אחד מוכר את החמץ שלו, וממנים אחד מהשותפים למכור את החמץ המשותף על דעת כל השותפים. אם אחד מהשותפים לא מעוניין למכור את החמץ יש לעיין כאן ולראות כיצד לפעול.

2. החמץ צריך כתובת, ולכן כשאנחנו מוכרים את החמץ חייבים לציין את המקום בו נמצא החמץ, חלק מתהליך המכירה כולל מילוי הכתובת המלאה של הבית בו נמצא החמץ - עיר, רחוב, מספר בית  ( לא תיבת דואר). המוכר ממנה את הרב להיות השליח שלו למכור את החמץ לגוי, וגם להשכיר לגוי את המקום שבו מונח החמץ.

3. אחרי מכירת החמץ, תקבלו אליכם למייל אישור על המכירה, לשם כך עליכם להזין את המייל שלכם על מנת שנוכל לשלוח לכם את האישור. 

4. הזינו את מספר הטלפון שלכם לעדכונים נוספים על עניין המכירה והליך ההתקדמות שלה.

5. באם יש לכם הערות ספציפיות בנוגע למכירה רשמו אותם על מנת שנוכל להכלילן בתוך המכירה .

טופס מכירת החמץ באתר כיפה צילום: ללא

עד מתי צריך למכור את החמץ?  

מכירת חמץ חייבת להתבצע עד הבוקר של ערב החג, קרי י"ד בניסן בבוקר - שימו לב כי לא ניתן יהיה להירשם למכירת חמץ בי"ד ניסן אחרי השעה 9:00 בבוקר.

כל מה שכדאי לדעת לפני שמוכרים חמץ

מה זה חמץ?

חמץ הוא כל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון) שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה מעל שמונה עשרה דקות ללא לישה. גם המאכלים והמשקאות הנעשים ממינים אלה (בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, וכו') הם חמץ.

האיסורים סביב חמץ בפסח

יש מספר צורות של איסורים באכילת חמץ: איסור אכילה, איסור ראיה (של חמץ שלו), איסור שיהיה חמץ שלו ושל אחרים ברשותו של האדם, ואיסור הנאה מחמץ. כדי שלא יהיה ברשותו של אדם חמץ בפסח - עליו למוכרו לגוי. אם החמץ נותר ברשותו של האדם לאחר הפסח, נאסר החמץ באכילה ובהנאה, וחמץ זה נקרא "חמץ שעבר עליו הפסח".

כדי שלא להיכשל באיסורי החמץ, יש למכור או לבער את החמץ עוד לפני ליל הסדר.

המקור למכירת החמץ בפסח

כיוון שהחמץ בפסח אסור באכילה ואסור להשאירו ברשות ישראל בחג, חכמים קבעו כי אפשר למכור אותו לנוכרי, ואם יראה את החמץ שמכר בפסח כלל נקוט בידינו: "שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של נוכרי ושל הפקר" (פסחים ה, ב). למרות זאת, מכירת חמץ גמור עדיפה רק כשיש לאדם הפסד גדול משרפתו. תערובות של חמץ או דברים מסופקים אפשר ורצוי למכור לנוכרי. בארץ, הרבנות המקומית מוכרת את החמץ לנוכרי לכל ימי הפסח במכירה גמורה בעלת תוקף משפטי.

את המכירה מבצע כל יהודי שיש ברשותו שיירי תערובת חמץ. הוא חותם על כתב הרשאה הנמצא בידי הרב המקומי ומציין את הכתובת ואת המקום בו החמץ נמצא וכך מסמיך את הרב להוציא את החמץ מרשותו ולמוכרו לנוכרי. בשל חומרת האיסור, כולם מדקדקין במכירת החמץ, ואפילו אם אין ברשותם חמץ ממש. זאת למקרה שחלילה, אבד ברשותם חמץ, שאין יודעים עליו, או מצוי בין התרופות והמשקאות שבבית.

לדף מכירת החמץ של כיפה לחצו כאן