המשוררת הסרוגה סירבה להצעה של סטרוק: "ערכי היהדות הבסיסיים נרמסים"

מכתב חריג של המשוררת בַּכֹּל סֶרְלוּאִי לשרה אורית סטרוק חושף את הלבטים שלה אודות הצטרפות לוועידה ממשלתית. סרלואי הוזמנה בידיי סטרוק לשפוט במסגרת הפרס ליצירה יהודית על שם אורי אורבך, ולבסוף היא סירבה להצעה. במכתב שהתפרסם ב"הארץ" מסבירה המשוררת את ההחלטה.

בתחילה הודתה סרלואי לסטרוק על ההצעה, וגם העלתה את מחשבותיה אודות פרס שקשור בערך יהודי כלשהו. לאחר מכן עברה סרלואי לביקורת על הממשלה: "אני סבורה שבמציאות פוליטית כמו זו שאנו חיים בה היום, שיתוף פעולה עם ועדה ממשלתית יש בו משום מתן הכשר מסוים, או הסכמה שבשתיקה, למעשיה".

סרלואי: כל השופטים מגיעים רק מהימין, למעט אחד

המשוררת שיתפה כי בשיחה עם סטרוק היא הבינה כי בחרו באנשים מהימין כשופטים. "כשתיארת לי בשיחתנו את האנשים שאליהם פנית לצורך השיפוט בשאר התחומים, חשתי שלא בנוח. המשותף לכולם, מלבד אחד, לא היה רמתם המקצועית, אלא השתייכותם המגזרית, מהימין הדתי עד החרדי (ידוע לי כי זה השיקול הממשלתי כעת, ולא רק בוועדות פרסים)".

אורית סטרוק | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

סרלואי מדגישה כי בחירה על בסיס מגזרי תפגע בפרס. "כדי שרמה כזו תתקיים הוא חייב להישען על שופטים שאיכות עבודתם האמנותית אינה נתונה לערעור, ללא קשר לשייכותם המגזרית. אני הראשונה שתשמח לייצוג מגוון בתרבות ובפתיחה של השיח, אך אני מתנגדת נחרצות לבחירה במישהו רק בשל ההשתייכותו המגזרית. זה אינו מעשה שיש בו יושר תרבותי, משום שאין מתקנים חוסר איזון בחוסר איזון; אך הוא מייצג את הרוח הפוליטית השורה היום, איתה לא אסכים לעולם".

"אני יהודייה ואשת ימין, ומתוך ההכרה הדתית, הפוליטית והתרבותית שלי, אני אומרת "לא" להצעה הנדיבה שלכם"

"הרוח הפוליטית הזו מנסה ליצור יש מאין עולם תרבותי לא מתוך אהבת תרבות, כמו זו שהיתה אצל אורבך המנוח, אלא כדרך לעומתית, מוכיחה. תרבות, בשונה מאקזיטים בהייטק, צומחת לאט. היא נעשית תוך הבחנה בין גבוה לנמוך. היא יוצרת את המציאות ולא רק מגיבה עליה. היא אינה מתגייסת או נרתמת פוליטית, אלא מעזה לבקר גם כשהיא מזדהה עם — ואפילו אוהבת — את העם ומעריכה את השלטון", היא כותבת.

"אני יהודייה ואשת ימין, ומתוך ההכרה הדתית, הפוליטית והתרבותית שלי, אני אומרת "לא" להצעה הנדיבה שלכם", מסיימת סרלואי. "במציאות של הממשלה הנוכחית, שבה נרמסים ערכי היהדות הבסיסיים בעיני, ובה אנו מובלים בידי הצד קל הדעת של הרוע — גסות רוח — ונגררים לרוע של ממש — מצפוני היהודי אינו מאפשר לי להיות שותפה, ולו זעירה, לוועדה ממשלתית".