על פי המסורת, יום ז' באדר הוא יום פטירתו של משה רבנו. המקור הידוע הוא במסכת קידושין בדף ל"ח, בו הגמרא שם עושה חשבון לאחור: בתחילת ספר יהושע כתוב שבני ישראל חצו את הירדן בתאריך י' בניסן, ולמעבר הירדן התכוננו שלושה ימים. זה היה מיד לאחר שלושים ימי האבל על משה רבנו - ומכאן שהוא נפטר בז' באדר. אך ביום זה, מציינים עוד שני אירועים חשובים: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ויום צום של החברה קדישא.
-
עוד באותו נושאאל מלא רחמים והקראת שמות הנופלים: ז' באדר הוא לא רק יום פטירת משה רבנו
12/03/19 15:11
יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע
מיד לאחר מלחמת העצמאות נקבע יום ז' באדר בידי הרבנות הראשית כמועד לציון הנצחתם של חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. ביום זה מתקיימת בהר הרצל אזכרה ממלכתית במעמד ראשי הצבא והמדינה, אישי ציבור והמשפחות השכולות. במקום זה חברו היוזמה הדתית של הרבנות הצבאית לקביעת מועד ההנצחה, עם היוזמה החילונית של 'המחלקה להנצחת החיל' במשרד הביטחון.
אנדרטת הצוללת אח"י דקר. צילום: Photo by flash90
לפני כארבע שנים, החליטו רב המועצה המקומית אפרת, הרב שלמה ריסקין וחבר לשכת הרבנות, הרב שמעון גולן, לצקת ליום זה תוכן שיקבל ביטוי בבתי הכנסת במועצה באמצעות קריאת "אל מלא ורחמים" ובהזכרת שמות 173 החללים שמקום קבורתם לא נודע.
-
עוד באותו נושאמנהגי ז' באדר - יום פטירת משה רבנו
12/02/19 12:29
יום החברה קדישא
החברה קדישא מציינים יום מיוחד בתאריך זה. ומדוע? מנהגו של עולם הוא שכל בני האדם הולכים לעולמם ואנשי החברה קדישא צריכים להתעסק בקבורתם. את משה רבינו, קבר הקב"ה בכבודו ובעצמו, ולכן נקבע יום זה כיום החברה קדישא.טעם נוסף הוא שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים משה רבינו טרח לקיים את צוואת יוסף ולהעלות את עצמותיו לארץ ישראל.יש שכתבו שאנשי חברה קדישא נהגו לצום ביום זה, ויש שכתבו להפך, שנהגו לעשותו יום-טוב, ולהרבות בסעודה ובשמחה.
צילום: Nati Shohat/Flash90.
בעיר נאלאנטהא בהונגריה נהגו הגבאים לעבור מבית לבית, לשיר את הפיוט "יגדל", ולהכפיל את השורה "מתים יחיה אל". בני הבית אליו הגיעו תרמו ביצים כמספר הנפשות בבית. ואנשי החברה קדישא התאספו לסעודה מהתרומה שקיבלו, ועשו "מי שברך" לתורמים.
-
עוד באותו נושאז' באדר: משה רבינו ואנחנו
26/02/15 11:20
רק בסוף שנות החמישים של המאה ה-20 נעשה נסיון לרכז את כל אנשי החברה קדישא בישראל לצום ביום זה ולסיים את הצום בסעודה גדולה ליד קבר רשב"י במירון. בחודש אדר תשס"א התכנסה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, על מנת להכריז על יום ז' באדר כיום חברות קדישא בישראל.
יום העלייה למירון
המנהג של חכמי צפת לעלות לקבר רשב"י ביום זה מוזכר בכתובים כבר מסוף המאה ה-19. לקראת ז' באדר תש"ט, לאחר תום מלחמת העצמאות, יזם הרב משה צבי נריה, שליווה את חיילי חטיבה 7, התכנסות חגיגית בקבר הרשב"י לתפילת הודיה, ניגונים, וסעודת מצווה, לרגל הצלחת מבצע חירם ושחרורה של מירון במלחמת העצמאות. מאותה שנה הקפיד הרב נריה לעלות למירון בכל שנה ושנה בז' באדר, יחד עם תלמידיו, ולערוך את הילולת משה רבנו בניגון וריקוד.
החגיגות במירון בשנה שעברה צילום: David Cohen/Flash90