"כולם פה מאד התרגשו": ממצא נדיר בן 1,600 שנה התגלה בעיר דוד

חרוז זהב נדיר בן 1,600 שנה התגלה על ידי מתנדבת, במסגרת חפירות של רשות העתיקות בעיר דוד: "דווקא הפריטים האישיים הם שמצליחים לגעת ולחבר אותנו יותר מכל"

אביה טובי אביה טובי, חדשות כיפה 08/02/23 10:19 יז בשבט התשפג

"כולם פה מאד התרגשו": ממצא נדיר בן 1,600 שנה התגלה בעיר דוד
צילום: קובי הראתי, עיר דוד

חרוז מיוחד עשוי זהב טהור בן יותר מ-1,600 שנה, נחשף במסגרת פרויקט סינון העפר בחוויה הארכיאולוגית שבגן לאומי עמק צורים. החרוז, שמקורו בעפר שהוצא ממבנה רומי מפואר בחפירות דרך עולי הרגל בעיר דוד, נוצר בטכניקה ייחודית שהצריכה מלאכת יד עדינה, במסגרתה הודבקו עשרות כדוריות זעירות יחדיו בצורת טבעת, כדי ליצור חרוז קטן.

מי שמצאה את חרוז הזהב היא הלל פיידמן, בת ה-18 מבני עי"ש, שמתנדבת כבת שרות לאומי בפרויקט הסינון הארכאולוגי. "שפכתי את הדלי למסננת והתחלתי לשטוף את החומר שהגיע מחפירות עיר דוד", מתארת פיידמן את רגע הגילוי, "ואז, אני רואה בפינה של המסננת משהו נוצץ, שונה, שאני לא רואה בדרך כלל. מיד ניגשתי לארכאולוג והוא אישר שמצאתי חרוז זהב. כולם פה מאד התרגשו".

הלל פידמן עם החרוז

הלל פידמן עם החרוז צילום: קובי הראתי, עיר דוד

"במשך כל שנותיי מצאתי זהב אולי פעם או פעמיים, אז לגלות תכשיט זהב – זה דבר מאד מיוחד"

ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטנות עתיקה ברשות העתיקות אמר כי "במשך כל שנותיי בארכאולוגיה, מצאתי זהב אולי פעם או פעמיים, אז לגלות תכשיט זהב – זה דבר מאד מאד מיוחד". הוא מציין כי החרוז, ששרד את כל פגעי הזמן, היווה, כנראה, רק חלק קטן משרשרת או מצמיד שכללו חרוזים נוספים. "מי שיכל להרשות לעצמו פריט כזה עשוי זהב – היה אדם אמיד, בעל אמצעים".

צילום: קובי הראתי, עיר דוד

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, לדברי שלמה גרינברג וארי לוי,  אמרו כי "החרוז הגיע ממבנה מפואר, שאורכו לפחות 25 מטרים. המבנה נבנה בסגנון בנייה שמאפיין מבני פאר. על עושרם של יושבי המבנה מעידים ממצאים נוספים שהתגלו בתוכו, כמו כלי חרס מיובאים ורצפת פסיפס מעוטרת".

"העניין המסקרן ביותר בחרוז הוא שיטת הייצור המורכבת והייחודית שלו"

החוקרים ציינו כי ייתכן שהחרוז נוצר בתקופה קדומה יותר לתקופתו של המבנה שבתוכו הוא התגלה, ואולם סביר להניח כי האנשים שחיו במבנה, השתמשו בחרוז אשר יתכן והלך לאיבוד בטעות כאשר נפרמה השרשרת. הממצא בעל חשיבות מיוחדת הן בשל נדירותם של פריטי זהב בחפירות ארכאולוגיות, והן מכיוון שחרוזים בסגנון זה אינם נפוצים, בשל הטכניקה הייחודית והמורכבת ליצירתם. מקורה של הטכניקה הוא, ככל הנראה, באזור מסופוטמיה, שם הייתה ידועה לפחות החל מאמצע האלף ה-3 לפני הספירה (לפני ימי הבית הראשון).

"העניין המסקרן ביותר בחרוז הוא שיטת הייצור המורכבת והייחודית שלו", מסביר ד"ר גולני. "נדרשה הבנה טובה של החומרים ותכונותיהם ושליטה על החום, זאת – כדי לגרום מצד אחד להלחמה של הכדורים הזעירים אחד לשני, אך יחד עם זאת, למנוע מצב של חימום יתר, שעלול להביא להתכה מחדש של הזהב כולו". לדבריו, "רק אומן מקצועי היה יכול לייצר חרוז שכזה וזו עוד סיבה לערך הרב שיש לממצא".

השימוש בטכניקה הייחודית שהגיעה מחוץ לארץ ישראל מלמד על עושרו של מי שהחזיק בו

השימוש בטכניקה הייחודית שהגיעה מחוץ לארץ ישראל, כמו גם השימוש בזהב ליצירת חרוז זה, מלמדים על עושרו של מי שהחזיק בו. ייתכן גם כי החרוז נוצר באזור אחר והתגלגל לעיר דוד בשל קשרי המסחר הענפים בין ירושלים ואזורים אחרים באותה התקופה. השערה נוספת היא שהחרוז ניתן במתנה למישהו מיושבי ירושלים, וייתכן גם שבשל ייחודיותו, החרוז הועבר במשפחה מדור לדור בירושה.  

צילום: ארי לוי, רשות העתיקות

חרוזים דומים התגלו בעבר במערות קבורה מלפני 2500 שנה (סוף ימי הבית הראשון) בכתף הינום שליד עיר דוד, במהלך חפירות שניהל במקום הארכיאולוג פרופ' גבריאל ברקאי ואולם אז היו אלה חרוזים עשויים מכסף. עד כה, רק כמה עשרות בודדות של חרוזים מזהב התגלו בארץ ישראל.

"דווקא הפריטים האישיים הם שמצליחים לגעת ולחבר אותנו יותר מכל"

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו מסר כי "אמנם מדובר בממצא קטנטן, אבל דווקא הפריטים האישיים, היום-יומיים, הם שמצליחים לגעת ולחבר אותנו יותר מכל, באופן בלתי אמצעי, לאדם מסוים. גם עם הטכנולוגיות של היום, ליצור יצירה שכזו זה דבר מורכב. התבוננות בחפץ הזה ממלאת בהערכה ליכולות הטכניות של קודמינו בעת העתיקה".

עוד הוסיף ואמר כי "החוויה הארכאולוגית שבגן לאומי עמק צורים פועלת במשך כל ימות השנה, ולאורך השנים התגלו במקום ממצאים רבים מתקופות שונות בהיסטוריה של ירושלים כמו קמע מצרי מתקופת הברונזה, מטבעות נדירים, שברי כלי חרס, תכשיטים ועוד".