כמדי שנה, עם בואו של החורף, מקווים החקלאים במדינה לגשמים רבים. שנת תשפ"ג הבטיחה רבות עם הגשמים שירדו בתחילת העונה. חודש ינואר, בו יורדים גשמים רבים, הסתיים חם ויבש מהרגיל, וחקלאים רבים קיימו עצרת תפילה בעקבות עצירת הגשמים. בשבוע שעבר, בעקבות הגשמים הרבים עלתה התקווה כי החורף יסתיים עם משקעים רבים.
-
עוד באותו נושאמתפללים לגשם: הקיבוצים ארגנו עצרת תפילה בכותל | הרבנות תצטרף?
22/01/23 16:32
לכבוד ט"ו בשבט, שוחחנו עם אליהו אוזן, חבר מזכירות ארגון מגדלי ירקות ותושב בני נצרים על האתגרים של החקלאים בישראל, על החורף שהגיע באיחור ועל הרפורמה שקידם השר הקודם, חבר הכנסת עודד פורר, שלטענתו פגעה בענף.
"הרבה מאוד גידולים מחכים לברכת שמיים"
"החקלאות הישראלית בימינו יצרה עצמאות מול עולם המים", מסביר אליהו ומפרט את האתגרים, "יש לנו בעיה של מחירי המים באופן כללי. אבל ברוב הגידולים האינטנסייבים, גידולי פירות וירקות, אנחנו פחות תלויים בגשם, אך גידולי 'הפלחה',גידולי בעל, כמו חיטה, תירס ועוד כל מיני גידולים ממש תלויים וצריכים את הגשם וזו בעיה. הבעיה היותר עיקרית היא שהחיטה נבטה ואז יש הפסקה גדולה של גשם ואז היא נעצרת וזה יוצר בעיה לכל הנביטות המוקדמות שלה".
צילום: פלאש 90. ענת הרמוני
לדבריו, "יש גידולים בארץ שהם לא מושקים, אלא גידולים שמחכים להשקיית שמיים. גידול מושקה זו הוצאה הרבה יותר גדולה והרווח לא מתאים. שנית, מחיר המים גבוה מאוד היום ואנחנו הגענו למחיר של שלושה שקלים לקוב. לכן, אנחנו לא משקים מיני גידולים שהם בעלי פדיון נמוך, אלא מחכים לברכת שמיים והם סובלים מאוד. צריך לא לשכוח כשאתה רוצה להשקות גידול אתה צריך לרשת את השטח בממטרים ואי אפשר לעשות את זה למאות אלפי דונמים. דבר כזה מאוד קשה. הרבה מאוד גידולים מחכים פשוט לגשם".
"אנחנו כל הזמן בעולם ההימור, אנחנו בורסה בחקלאות"
האם הגשמים האחרונים הצילו את היבול?
"אנחנו בדרום קיבלנו קצת גשם בשבוע שעבר, ראינו רק חמישה עד שמונה מ"מ.אבל אנחנו מתכוננים שבימים הקרובים נקבל מסה של 50-60 מ"מ וזו מסה יפה מאוד. לפני חודש הייתה גם כן מסה של 50-60 מ"מ גם בדרום וזה גרם לכך שהחיטה נבטה ובגלל הפער הזה נוצרה בעיה, בעיה שאני לא יודע אם אפשר לתקן אותה לגמרי".
-
עוד באותו נושאלאחר עצרת הקיבוצים: הרבנות הראשית בקריאה להתפלל על הגשמים
23/01/23 17:32
החקלאי המשיך וסיפר מהו החורף האידיאלי מבחינתו שמתאים לחקלאות בארץ. "אנחנו אוהבים חורף עם הפוגות בגשם, כדי שהצמח יקלוט גם שמש. בנוסף, היינו מאוד רוצים שהרוחות יהיו מתונות. רוחות נצרכות לצורכי חניטה של מטעים וצריך בשביל זה רוחות מתונות ולא חזקות. אם היה לנו באופן רצוף כל כמה זמן 10-20 מ"מ גשם פעם פעמיים בשבוע, עם הפוגות, היינו על הסוס, זה היה חורף האידיאלי".
צילום: pixabay
אוזן התייחס גם לחורפים הקודמים שהגיעו באיחור. "בשנים קודמות החורף התאחר אבל אחר כך הוא בא ברצף. מי ששתל וזרע בזריעות מאוחרות, החיטה שלו הייתה מאוד יפה אבל בזריעות המוקדמות לא ראינו את זה. בעקבות כך, רבים מהמגדלים איחרו את הזריעות של החיטה כי הם העריכו שאולי יש שינוי מגמה כללית בארץ, שהחורף מאחר. אנחנו כל הזמן בעולם ההימור, יותר בורסה מאשר חקלאות. אלו החיים של החקלאי. גם קיבוצניק אמיתי הכי כופר בעולם מאמין בתפילות לירידת גשמים. פעם קיבלתי טלפון מחבר בארגון מגדלי הפלחה שביקשו שנתפלל בשבילם".
"הרפורמה באה מסיבות ממש לא הגיוניות"
מה אתה אתה חושב על הרפורמה בחקלאות של השר הקודם, עודד פורר?
"חורבן גדול. החקלאות, מעבר לצד של יוקר המחיה כן לא, היא נותנת ביטחון מזון. אנחנו יכולים לייצר היום את המזון בעצמנו. בקום המדינה 38,000 חקלאים יצרו אוכל 800,000 תושבים והיום אנחנו 7,000 חקלאים מייצרים אוכל ל-9 מיליון ומייצאים עוד תוצרת חקלאית. אנחנו מייצרים אוכל לכל המדינה ויותר כמעט על כל הסקאלה. מדינה שתחת איום קיומי, שפתאום משהו יכול לעשות עליה חרם צריכה ביטחון תזונתי". אליהו מעיד על עצמו שהנזק שהרפורמה הסבה לו עומד על עשרות אלפי שקלים.
-
עוד באותו נושאשר החקלאות פורר לחדשות כיפה: "אני מתואם עם ביטון - הרפורמות יעברו"
25/05/22 13:13
עוד הוסיף ואמר כי "מי ששומר על הגבולות זה בעצם החקלאות. השוק כשלעצמו הוא קטן. חקלאי בודד מחזיק עשרות, מאות ולפעמים אלפי דונמים חקלאיים שמחזקים את הגבולות של המדינה. כל יוקר המחיה, הוא לא כל כך תלוי בנו. הייבוא בסופו של דבר מביא ירק ופרי די יקר לארץ".