שי פירון מספר על הקשר עם אבי מעוז: יום אחרי החתונה אכלתי אצלו ארוחת צהריים

אבי מעוז רשם בתחילת השבוע הישג כאשר חתם על הסכם בין הליכוד לבין 'נעם' בראשותו. לפי ההסכם תוקם רשות לזהות לאומית-יהודית במשרד ראש הממשלה שבראשה יעמוד מעוז, שיהיה אחראי גם על הארגון ׳נתיב׳ ועל יחידות נוספות. שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון כתב בחמישי פוסט בפייסבוק בו הוא מחה על ההסכם, וביום שישי הוא פרסם פוסט נוסף בו הוא סיפר על הקשר שלו למעוז.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהרב שי פירון נגד הליכוד ונעם: "רגע עצוב ומסוכן"

  01/12/22 11:03

"יצאתי ביומיים האחרונים מהקונכייה הפנימית שלי לפעילות למען החינוך"

"אלה ימים קשים מנשוא עבורי", פתח שר החינוך לשעבר. "יצאתי ביומיים האחרונים מהקונכייה הפנימית שלי לפעילות למען החינוך שהוא מהות חיי. אלה לא מילים גדולות אלא האוויר שאני נושם". הוא סיפר את סיפורו של אימו, 'מחנכת דגולה' מבת ים שלימדה אותו ערכים ומצפון.

אבי מעוז | צילום: כיפה

"יצאתי קצת, כי החינוך קרא לי, מתוכי. כי חינוך ציבורי ממלכתי, כזה שדואג לכולם, הוא תמצית קיומנו. אני לעולם לא אראה צורך להטיח דברים באנשים פרטיים. אני מכיר אנשים מורכבים, עולים ויורדים בסולם. חייב לשתף אתכם", המשיך.

"קמנו כזוג נשוי והלכנו לסעוד ארוחת צהרים ראשונה אצל אבי וגלית מעוז"

הוא סיפר, כאמור, עם הקשר שלו עם אבי מעוז. "כשהקמתי בית עם ברוריה, חגגנו חתונה מיוחדת. לאבא ואימא היא היתה קצת זרה אבל הם שמחו בה בדרך שלא אשכח. שיאה היה ריקוד שלי עם אבא, כשהמונים שרים: שובו אלי ואשובה אליכם. הם התכוונו לאלוהים. אבא ואני התכוונו לשנינו. למחרת, קמנו, כזוג נשוי. הלכנו לסעוד ארוחת צהרים ראשונה אצל אבי וגלית מעוז".

"אני מכיר אותם, על כל צדדיהם. אין לי עניין בהם, אני יודע להתווכח על דעות ולראות אנשים. אבל כאן הדיון הוא לא אישי. אני יודע שזהה לא פופולרי, במאה ה-21 אתה או חשוך או נאור. אבל החיים מורכבים יותר. אני חולק בחריפות על חלק מדעותיו של אבי, ויש לי בלב פינה חמה על שנים שחלפו.
גם אם היו מעבירים סמכויות מחוץ למשרד החינוך לאנשים שעמדותיהם קרובות לליבי, הייתי מזדעק. כי אני מאמין בערך הממלכתיות ולא בכיתתיות, מכל סוג שהוא.

פירון: המאבק שלי הוא החינוך הציבורי

שר החינוך לשעבר סיים: "חיינו הם סולם. עולים ויורדים. ואנחנו יודעים להתווכח, להחליף דעות, לחלוק, לעשות הכל כדי לשכנע שיש טעויות. וגם כשאנו שרויים בכאב אישי, אנחנו חייבים להתגייס בשירות העם והמדינה. חינוך ציבורי הוא הוא ההבטחה המעט יחידה לקיום המשותף שלנו".