האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם. בכל יום האקדמיה מקבלת שאלות מגוונות איך להגות נכון מילים בשפה העברית כמו שצריך, אך לא בכל יום היא מקבלת שאלה ממגישת מהדורת חדשות מרכזית כמו יונית לוי.
-
עוד באותו נושאהכל מוכן לעימות: ערוץ הטלוויזיה בפנייה דרמטית ללפיד ונתניהו
27/10/22 12:59
יונית לוי תהתה למה קוראים לזה 'כתבה' אם זה לא כתוב?
"העוקבת האדוקה יונית פנתה אלינו בשאלה מעניינת: אם משדרים כתבה במהדורת החדשות בטלוויזיה – למה היא נקראת 'כתבה', אם היא מצולמת ולא כתובה?", תהתה מגישת המהדורה בערוץ 12 בשאלה שהופנתה לאקדמיה ללשון. באקדמיה פירגנו למגישה המוערכת על השאלה המצויינת "זו שאלה מצוינת, יונית", ונתנו דוגמאות נוספות למקרים דומים.
כמו שאומרים לחייג למרות שאין כבר טלפון חוגה, קרש חיתוך לא חייב להיות מעץ ופח אשפה מזמן לא עשוי מפח
"באותו אופן אפשר לשאול: אם כבר איננו משתמשים בטלפון חוגה – מדוע אנחנו ממשיכים 'לחייג' בטלפון? למה כסף נקרא כך – אם הוא כבר מזמן אינו עשוי מכסף? קרש חיתוך ופח אשפה יכולים להיות מפלסטיק – מדוע עדיין קוראים להם 'קרש' ו'פח'? רוקחים עסוקים פחות ופחות ברקיחה, כלומר בערבוב חומרים – למה בעל המקצוע עדיין נקרא 'רוֹקֵחַ'? והאם תהיתם פעם על צירוף כמו 'פטל לימון' או 'פטל בטעם תפוח'?".
האקדמיה מסבירה: "זה קורה בכל השפות"
ומה ההסבר? לפי האקדמיה, מדובר בתופעה מוכרת בעברית ושכיחה בכל הלשונות. שמות רבים של חפצים, של מקומות ושל מקצועות ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת – כך 'מחייגים' גם כשלא משתמשים בטלפון חוגה, ומשלמים ב'כסף' גם אם הוא עשוי מתכת או נייר.
כך גם במקרה של 'כתבה': בעבר כתבות היו מופצות בתבנית כתובה. עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה התרחבה משמעות המילה והיום 'כתבה' היא שם כללי לסוגים שונים של ידיעות ודיווחים, כתובים וגם מצולמים.