החוקרים מצאו בצפון מערת קבורה בת 1,800 שנה ונדהמו לגלות מי קבור בה

מערת קבורה שהייתה שייכת ל"יעקב הגר" התגלתה בבית שערים, וככל הנראה מתוארכת לתקופה בה הנצרות על חשבון היהדות. "משביע את אלו שיפתחו את הקבר שאף אחד לא יפתח אותו. בן 60", הייתה הכתובת שהפתיעה את החוקרים

חדשות כיפה חדשות כיפה 01/06/22 16:32 ב בסיון התשפב

החוקרים מצאו בצפון מערת קבורה בת 1,800 שנה ונדהמו לגלות מי קבור בה
מערות הקבורה בבית שערים, הכתובת החדשה נמצאה במערה אחרת, צילום: Hadas Parush/Flash90

כתובת מלפני כ-1,800 נחשפה לאחרונה במערת קבורה בבית שערים שבגליל התחתון חושפת את שם הנקבר, ולא פחות מעניין, את זהותו: "יעקב הגר". הכתובת המרתקת מוצגת היום (ד') בכנס צפון, המשותף לאוניברסיטת חיפה ולמרחב צפון ברשות העתיקות.

"הכתובת היא מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה, שבה הנצרות מתחזקת. והנה בכל זאת, אנחנו מוצאים עדות לכך שיש עדיין אנשים שבוחרים להצטרף לעם היהודי", מספרת פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה שעומדת בראש החפירות בבית שערים.

בית שערים שבגליל התחתון, היה יישוב יהודי מרכזי בתקופות המשנה והתלמוד בין 200 ל-500 לספירה. עיקר פרסומו של היישוב, הוא בבית הקברות החשוב שבו נקבר רבי יהודה הנשיא וכן תנאים ואמוראים רבים מישראל ומבבל. כיום, המקום הוא גן לאומי, ובית הקברות אף הוכר כאתר מורשת עולמית.

הכתובת שהתגלתה בבית שערים

הכתובת שהתגלתה בבית שערים צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

בבית הקברות, שנחפר לפני כ-80 שנה, התגלו כתובות רבות המספרות על היהודים שנקברו בו. הכתובות מופיעות בשפות שונות, ובעיקר ביוונית, שהיתה אז שפת דיבור מקובלת. לפני כשנה, יהונתן אורלין, אחראי השימור בצפון ברשות הטבע והגנים, גילה באקראי מערת קבורה חדשה שלא הייתה מוכרת עד כה.

המערה הובילה למערות נוספות, שהיו מחוברות בפרצות שנפרצו בקירות בעת העתיקה. בחדר הפנימי ביותר, ובחושך גמור, התגלו שתי כתובות ביוונית.

את הכתובות פענח פרופ' יונתן פרייס מאוניברסיטת תל אביב. בכתובת הקטנה, הצבועה באדום על הקיר בסמוך לכוך קבורה, היה כתוב השם "יהודה" - בעלי הקבר. הכתובת הגדולה יותר, שנכתבה באדום על גבי לוח אבן שנמצא מונח במערה ונשען על פתח אותו הכוך, כללה 8 שורות ובה המילים: "יעקב הגר, משביע את אלו שיפתחו את הקבר שאף אחד לא יפתח אותו. בן 60". המספר 60 נכתב בכתב אחר ולכן מעריכים החוקרים כי ייתכן והוא נכתב על ידי קרובי משפחתו, לאחר פטירתו.

קבר רבי יהודה הנשיא בבית שערים

קבר רבי יהודה הנשיא בבית שערים צילום: Hadas Parush/Flash90

"זוהי לא רק הכתובת הראשונה שנחשפת בבית שערים ב-65 השנים האחרונות - היא גם הראשונה שבה מוזכר באופן מפורש כי הנקבר הינו גר", אומרים החוקרים ומציינים כי, "כתובות המעידות על גרים אינן נפוצות, ומתוך אלה שנחשפו בעבר, רובן מתקופת בית שני או מהתקופה הרומית הקדומה – זמנים בהם היהדות הייתה הזהות השלטת ביהודה. הממצא הנוכחי הוא אחד הבודדים שבו מצוין גר מהתקופה הרומית המאוחרת".

הכתובת הועברה לאוצרות המדינה, על מנת שתשמר בתנאי שימור מתאימים. "בבוא היום, אולי יתאפשר להציג אותה לציבור, ולהזכיר ולזכור את יעקב שבדומה לרות המואבייה, הצטרף לעם היהודי ואף ביקש שייכתב כך על מצבתו", אמרו החוקרים.