מחקר חדש חושף: תושבי ירושלים בימי בית ראשון העדיפו יין יוקרתי במיוחד

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומרשות העתיקות בדקו קנקנים שנחשפו בחפירות עיר דוד, והופתעו לגלות בהם שאריות וניל מלפני 2,600 שנה. "הגילוי ממחיש בצורה פנטסטית אילו מוצרי יוקרה הגיעו לכאן", אמרו החוקרים

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 30/03/22 10:59 כז באדר ב'

מחקר חדש חושף: תושבי ירושלים בימי בית ראשון העדיפו יין יוקרתי במיוחד
שלב הרפאות במעבדות רשות העתיקות ע"י הרפא יוסף בוקנגולץ, צילום: אורטל כלף

תגלית מפתיעה בעיר דוד: מחקר חדש של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב חושף, כי בקנקני יין מסוף ימי בית ראשון, הנושאים את סמל כלכלת ממלכת יהודה, התגלו, במפתיע, שאריות של תבלין הוניל - התבלין היוקרתי, שהגיע לארץ ממרחקים.

קנקני היין, המתוארכים לימי המלך צדקיהו - סוף ימי הזוהר של הממלכה, התגלו בתוך חדרי אחסון של מבנים בשתי חפירות ארכיאולוגיות שונות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. חפירה אחת, שניהלה רשות העתיקות, התקיימה במורדות המזרחיים של גבעת עיר דוד, וחפירה אחרת, בניהול משותף של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, התקיימה בשטח חניון גבעתי, שבמערב הגבעה.

שני המבנים שנחשפו בחפירות חרבו בחורבן הבבלי של ירושלים, בשנת 586 לפני הספירה, והקנקנים התגלו כשהם מנופצים בתוך החדרים, מתחת למפולות הבית. במחקר חדש, המתפרסם הערב בכתב העת המדעי היוקרתי PLOS ONE, פורסמו תוצאות בדיקות כימיות ייחודיות, לזיהוי שאריות של מולקולות שהשתמרו בחללים הזעירים שבדופן כלי החרס.

קנקני היין לאחר תהליך הרפאות שעברו

קנקני היין לאחר תהליך הרפאות שעברו צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

במחקר נבדקו שמונה קנקנים משני המבנים, ובכולם נמצאה עדות ברורה לאיחסון של יין. ואולם, מה שהפתיע מאוד את החוקרים, היו שיירים אורגניים, המעידים שהיין הועשר בווניל -  תבלין אקזוטי ויקר ערך, אשר עד לאחרונה, לא היה ידוע כלל שהיה זמין לעולם הישן לפני הגעת קולומבוס.

את שרידי תכולת הקנקנים זיהתה אילה עמיר, דוקטורנטית בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב, שעבדה במעבדות במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן: "עושר הממצא המולקולרי ורמת השתמרותו בקנקנים היו מפתיעים. הופעה כה ברורה ודומיננטית של ונילין, יחד עם מולקולות נוספות המהוות סמנים של וניל, הם ממצא יוצא דופן, בייחוד לאור השריפה שהתרחשה במבנים שבהם הקנקנים נמצאו. תוצאות ניתוח השיירים האורגניים, מאפשרות לי להגיד בביטחון, שבקנקנים היה יין ושהוא היה מתובל בווניל".

מציאת הווניל קשורה, כנראה, בנתיב סחר בינלאומי שחצה את הנגב במהלך המאה ה-7' לפנה"ס, בתחילה - תחת חסות האימפריה האשורית, ובהמשך - כנראה תחת יורשיהם – המצרים, ואולי אף הבבלים.

שלב הרפאות ברשות העתיקות

שלב הרפאות ברשות העתיקות צילום: אורטל כלף

לדברי אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אשר חשפו את קבוצת הקנקנים במורדות המזרחיים של גבעת עיר דוד: "בחדר קטן מאד – שככל הנראה שימש כמחסן, חשפנו יותר מ-10 קנקנים שהתרסקו בחורבן. ההזדמנות לשלב מחקרים מדעיים חדשניים הבודקים את תכולת הקנקנים, פתחה בפנינו צוהר, לגלות מה אכלו – ובמקרה שלנו – מה שתו בירושלים, ערב החורבן".

בחפירתם של פרופ' יובל גדות וד"ר יפתח שלו בשטח חניון גבעתי בעיר דוד התגלתה קבוצה שנייה של קנקנים, שם נחשף בניין שרד מרשים בן שתי קומות – שתפקד, אולי, כלשכה של פקידים בכירים בממלכה. החדר המזרחי ביותר בקומת הקרקע, שימש, ככל הנראה, כמרתף היין של הבניין. נמצאו בו למעלה מ-15 קנקנים, ועוד מספר כלים לאיחסון של נוזלים, אחד מהם ענק. 

על ידיות כמה מהקנקנים הופיעה טביעת חותם בצורה של ורדה (רוזטה), המעידה על כך שהקנקן ותכולתו היו שייכים לכלכלת ממלכת יהודה. כמות הקנקנים וטביעות הורדה עליהם מלמדות על חשיבותו הכלכלית של היין, ועל תרבות השתייה ככלי לביטוי של מעמד וכוח. 

בדיקת תכולת הקנקנים העלתה, כי חלקם שימשו בשימוש חוזר מספר פעמים, שכן בחלקם התגלו גם שיירי מולקולות של שמן זית. ממצאים אלו, מעידים על מורכבות המערכת הכלכלית ועל מנגנון מפותח של איסוף וחלוקה מחדש.

ידית קנקן ועליה חותם ורד

ידית קנקן ועליה חותם ורד, המשוייך לממלכת יהודה, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

לדברי פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות: "עד היום, לא הייתה לנו עדות ישירה לשימוש שנעשה בקנקנים מסוג אלה. היו שהציעו יין או שמן זית, אך לא היתה אף עדות ישירה מהכלים עצמם. בדיקות המולקולות מאפשרות לנו כעת להרחיב את גבולות הידע והדמיון. כעת, אנחנו מתחילים לפצח את חידת הקנקנים. היין, אולי, איננו הפתעה גדולה, אבל העובדה שהוא תובל בווניל היא לא פחות ממדהימה".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "שיתוף הפעולה המבורך בין רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב הביא לנו על מגש - או במקרה זה, גביע - מידע על הרגלי השתייה של אצילי ירושלים, בימים בהם עמד בית המקדש הראשון על תילו. תמיד מפליא, איך כלים מדעיים חדשים, יכולים לתרום לנו מידע חדש, גם לאחר שנים רבות של מחקר ארכיאולוגי בעיר".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן