סער על דחיית חוק יו"ש: "יהיו השלכות דרמטיות" | בנט מכנס את ראשי הקואליציה

סערת חוק יהודה ושומרון ממשיכה לתפוס את עיקר תשומת הלב של הקואליציה, כאשר הבוקר (ד') מכנס ראש הממשלה נפתלי בנט את ראשי המפלגות לדיון בלשכתו בירושלים, זאת לאחר דחיית ההצבעה על החוק בשבוע נוסף. שר המשפטים גדעון סער פרסם הבוקר חוות דעת משפטית שקובעת את החשיבות והמשמעויות הדרמטיות לאישור החוק.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאמאיים לפרק את הממשלה: גדעון סער מנהל מגעים עם מקורב לנתניהו

  01/06/22 07:39

עקב המשמעויות מרחיקות הלכת שיש לנושא, החליט סער להביא לידיעת הציבור את חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביטל סומפליאנסקי, שהועברה אליו אתמול בעניין הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום.

ניתן לומר, כי לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות בכלל ההיבטים הללו, ומצב של היעדר הסדרה משפטית של סמכויות רשויות המדינה כלפי יהודה ושומרון, ייצר השלכות רוחב גם לגבי ניהול המערכת המשפטית הישראלית בישראל. לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום כבר בשנת 1967, עוד בטרם החלה ההתיישבות הישראלית באזור. 

חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה סומפליאנסקי כתבה בחוות הדעת, אותה העביר לסער כי כיום יש סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל ובין זו הפועלת ביו"ש. "המשטרה נוהגת כמשטרה אחת, וכך גם מערכת הכליאה. ניתן להעביר ראיות, מישראל ליו"ש ולהיפך; אסירים פלשתיניים ביטחוניים הכלואים בישראל מחוזקים בישראל; אסירים ביטחוניים שנתפסו בישראל מועברים לשפיטה ביו"ש וכו'. מצב משפטי זה מוסדר בתקנות".

סומפליאנסקי הסבירה את ההשלכות: "פקיעה של התקנות תגרור בהכרח היווצרות של חיץ בין המערכות, באופן שיידרש הליכי עזרה משפטית פורמליים (שאינם מוסדרים כיום) כפי שקיימים הליכים שכאלה מול מדינות זרות. כך למשל, לא ניתן יהיה להעביר מידע (ראיות עדויות וכו') שנאספו על ידי המשטרה וגורמי הביטחון במסגרת חקירות פליליות לישראל ולהפך. למעשה תהיה משטרת יו"ש ומשטרת ישראל המופרדות פורמלית ומשפטית. מדובר בחוק של עזרה משפטית על כל המשתמע מכך".

• בהיבט הביטחוני: "פקיעת התקנות משמעה שלא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל, את מי שהורשע בעבירות בבית משפט צבאי. מהמידע שנמסר לנו, מעל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי איו"ש מוחזקים בבתי כלא בישראל. כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".
• בהיבט הפלילי: "יש עבירות פליליות רבות ומגוונות שכלל לא מוסדרות על ידי הדין הירדני ותחיקת הביטחון. מובן שאי הסדרה של העבירות הפליליות הישראליות ביו"ש עלולה לחשוף לסיכונים מגוונים את חיי אזרחי ישראל תושבי יו"ש, ביטחונם, חירותם, פרטיותם, רכושם, ושאר זכויותיהם, בהיבטים המוגנים כיום במסגרת הדין הפלילי בישראל".
• זכויות: "מי שהוא אזרח ישראל ותושב ישראל זכאי למגוון רחב של זכויות המסודרות בחיקוקים שונים. סעיף 6ב לתקנות קובע כי לעניין החוקים המנויים בתוספת יראו בתושב יו"ש כתושב האזור. פקיעה של התקנות תימנע מישראלים המתגוררים באזור להיחשב כישראלים ביחס לחלק גדול מחוקים אלה". 

לבסוף כתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי "פקיעת התקנות תהפוך את ניהול החיים הישראליים ביו"ש לקשה עד בלתי אפשרית, ויהיה בה כדי להשליך על ניהולו התקין של האזור, ביטחונו, וניהול הממשקים עם מערכת המשפט בישראל. קיום התקנות חיוני אפוא להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראליים באזור, רשויות האזור והרשות הפלשתינית".