יום העצמאות 2022: אלה משיאי המשואות בהר הרצל

לקראת הטקס החגיגי שייערך בערב יום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל ויעמוד בסימן "יד פוגשת יד אחות", בחר שר התרבות חילי טרופר ב-14 נשים וגברים הראויים לציון | יעלו ויבואו משיאי המשואות

חדשות כיפה חדשות כיפה 01/05/22 13:43 ל בניסן התשפב

יום העצמאות 2022: אלה משיאי המשואות בהר הרצל
משיאי המשואות עם השר טרופר, צילום: הדר יואביאן

שר התרבות והספורט חילי טרופר, החליט כי ביום העצמאות ה-74 הקרב ובא, הנושא המרכזי בטקסים יהיה "יד פוגשת יד אחות" והודיע על מספר שינויים בטקס עצמו, דוגמת ביטול הזיקוקים, לא תהיה כניסת ראש ממשלה ויתבצע ייצוג משמעותי לבעלי מוגבלויות. ריכזנו עבורכם את רשימת הישראלים שזכו לכבוד ונבחרו להדליק את המשואות בטקס הרשמי בהר הרצל.

1. מפקד הימ"מ

מפקד הימ"מ, ניצב משנה ח"א, הוא קצין נועז ועתיר הישגים. החל את שירותו כלוחם ימ"מ ומאז שירת במגוון תפקידי חוד. במהלך שירותו הוביל פעילויות מסכנות חיים למען ביטחון המדינה ושלום אזרחיה. הוא ישיא את המשואה בשם היחידה הלאומית למלחמה בטרור, וכן בשמם של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, לוחמות ולוחמי משמר הגבול, אנשי המילואים. יחידת הימ"מ מופקדת על פעילויות מיוחדות בכל תחומי מדינת ישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. פעילותה נועדה להגן על ביטחונה של מדינת ישראל בכפוף לחוקיה ולערכיה של המדינה. משימותיה המורכבות של היחידה מותנות באיכות אנשיה, שפועלים במסירות, מתוך תחושת שליחות, ומביאים לידי ביטוי את כישרונותיהם, את כישוריהם ואת עוז רוחם.

משיאי המשואות בטקס

משיאי המשואות בטקס צילום: מרכז ההסברה

2. קלמן סמואלס

מלכי וקלמן סמואלס ייסדו את עמותת "שלווה" המעניקה טיפול ומענה חינוכי-שיקומי לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות ולעשרות אלפים נוספים של בני משפחתם בישראל. כיום, תומכת העמותה ביותר מאלפיים אנשים במגוון טיפולים ותוכניות מיוחדות, ביניהם מרפאת שיניים מותאמת ומונגשת, מעונות יום שיקומיים ועוד. במסגרת העמותה הוקמה להקת "שלווה", שבה לוקחים חלק אנשים בעלי מוגבלויות. הלהקה הגיעה להישגים רבים: השתתפה בטקס המשואות, בתחרות האירוויזיון והופיעה גם בבמות רבות ברחבי העולם. חברי הלהקה משמיעים את קולם של בעלי המוגבלויות וזוכים להכרה ולאהבה רבה.

3. מיקה ואורי בנקי

בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה שירה בנקי ז"ל בת ה-15. מתוך הכאב העצום שפקד אותם, בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי", עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר. העמותה מפעילה מגוון יוזמות חברתיות וחינוכיות ובהן הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי, מיזם "נקודת מפגש", שבמסגרתו נערכים מעגלי שיח בכיכר ציון שבירושלים, מפגשים בין תלמידי תיכון דתיים וחילוניים ועוד.

הזוג בנקי

הזוג בנקי צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

4. ד"ר שמחה גִּתְהוֹן

ד"ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית. ד"ר שמחה גִּתְהוֹן, היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. מתוך אמונה בערבות הדדית ובמחויבות הקהילה לקידום בניה ובנותיה, ד"ר גתהון מיישמת במשך מעל לשלושה עשורים, את תובנותיה משנות המחקר, בעבודת שטח חינוכית, חברתית וציבורית.

5. עידן קלימן

קְלַיְמָן, יליד ירושלים ותושב תל אביב הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס, חדרו לחזהו קליעים. הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. ארגון נכי צה"ל שהוא עומד בראשו, מונה כ-50 אלף חברים. קלימן מייצג ופועל למיצוי זכויותיהם של נכי צה"ל ובני משפחותיהם. בשנה האחרונה הוביל למהפך היסטורי ביחס כלפי נכי צה"ל ובטיפול בהם, כשהוא שותף ליישום רפורמת "נפש אחת", שעיקרה שינויים הנדרשים ביחסה של המדינה כלפי נכי צה"ל וכלפי נפגעי פוסט-טראומה.

עידן קלימן

עידן קלימן צילום: Tomer Neuberg/Flash90

6. יורם יאיר

האלוף במיל' יורם (ייה) יאיר, תושב הוד השרון מכהן כיושב ראש "יחד למען החייל", יושב ראש תנועת "אחריי" המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה ויושב ראש עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. ייה שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. במסגרת תפקידיו אף עמד בראשות ועדה, שניסחה את מסמך "רוח צה"ל". לאורך השנים פעל ייה לצמצום הפערים בחברה הישראלית וחינך נערות ונערים רבים מכל חלקי העם, הרואים בו מופת ומורה דרך בשליחותו הציבורית.

7. יעל שרר

יעל שֵׁרֶר, עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה, לאחר שהגישה תביעה אזרחית ראשונה מסוגה נגד אביה. בעשייה ציבורית ענפה כנגד תקיפות מיניות, למען זכויות של קורבנות אלימות במשפחה ולמען שוויון זכויות מגדרי – היא מפרה את קשר השתיקה סביב הפגיעה ומשמיעה את קולן ואת קולם של הנפגעות והנפגעים מינית. בשנים האחרונות עמדה בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את "הלובי למלחמה באלימות מינית". 

יורם יאיר

יורם יאיר צילום: Moshe Shai/FLASH90

8. מוניר מאדי

מוניר מאדי, תושב כפר ג'וליס, הוא מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. המכינה היהודית-דרוזית מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה. בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות. מאדי, סא"ל במילואים, שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א. הוא הוביל את יישום תוכנית "עתידים" לעתודה אקדמית במגזר הדרוזי ופעל לעידוד ולמציאת מקומות התנדבות לשירות לאומי עבור בנות דרוזיות. 

9. אנג'ל אלון

אנג'ל, תושבת נתיבות ואם לשמונה ילדים, נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ"משפחת אומנה". אנג'ל נענתה לבקשה, ובמשך יותר מ-30 שנה, פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. בתפקידה כ"משפחת קלט חירום", אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב. היא דאגה לבריאותם ולעתידם במשך חודשים, ואף שנים. בין ילדי האומנה הרבים שזכו לחיבוקה החם ולטיפולה המסור של "אם הבנים", היו גם תינוקות שננטשו בבתי החולים ופגים חסרי ישע. אלון ליוותה את הילדים עד שנמצאה עבורם משפחה מאמצת, והמשיכה לשמור על קשר עם רבים מהם.

10. עשהאל שבו

עשהאל שבו, היה בן תשע, כשמחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. מאתיים רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן המצמרר של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות. לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין-לאומיות. את רוח הלחימה והאהבה לספורט שבו לקח איתו גם למגרשי הכדורסל. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים. בשנים האחרונות חזר למגרשי הכדורסל, שם עשה את צעדיו הראשונים, וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות בכל גווני הקשת הישראלית. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו. 

11. הדר כהן

סגן הדר כהן נבחרה להשיא את משואת צה"ל. היא מפקדת פלוגת עולות חדשות בבסיס מחו"ה אלון של חיל החינוך. הדר, בוגרת תנועת "הצופים הדתיים" והמכינה הקדם-צבאית נחל עוז שבעוטף עזה, ומתנדבת בכפר השיקומי לבעלי מוגבלויות 'עלה נגב', התגייסה לחיל החינוך ומילאה בו שורת תפקידי פיקוד. 

ריטה, זכתה בכבוד

ריטה, זכתה בכבוד צילום: David Cohen/Flash90

12. אליזבטה שרסטוק

שרסטוק, תשיא את משואת התפוצות. היא בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת אליזבטה בתושייה ובחמלה יוצאת דופן כלפי יהודי התפוצות, ועושה חסד בהקלה על סבלם של רבים מביניהם. היא עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC). עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי, הסמוכה לגבול הרוסי, אחת הערים הראשונות שהותקפו בהפצצות מסיביות. היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו, באמצעות עובדי "חסד חיים", לקשישים ולבעלי מוגבלויות. כאשר נפתח המסדרון ההומניטרי בסומי, שרסטוק ניהלה מבצע לוגיסטי מורכב ואמיץ להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים. 

13. ריטה

ריטה יהאן-פרוז, המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה משלושים שנה, ומנעד יצירתה העשיר כולל שירה, מחזות זמר, יצירות קלאסיות, משחק בקולנוע וכתיבה ספרותית. בצד עבודתה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, ריטה גם חוקרת את שורשיה ומתוך חיבור עמוק אל העולם ואל התרבות של בית הוריה – שולחת יד פתוחה ומכבדת אל תרבויות המזרח התיכון. בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" המסייע לנשים נפגעות אלימות.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן