76% מבני הציונות הדתית אינם מתעניינים בשליחות לתפוצות

כך עולה מדו"ח מחקר אשר נחשף ביום עיון שערך מכון 'שטראוס עמיאל' מבית רשת 'אור תורה סטון' בנושא שליחות דתית ציונית בתפוצות. המחקר חושף כי למרות תמיכה אידיאולוגית גבוהה של 86% בשליחות עצמה, קיים פער גדול ביחס לשיעור האנשים שמוכנים לקחת את השליחות על עצמם

חדשות כיפה 20/02/22 16:42 יט באדר א'

76% מבני הציונות הדתית אינם מתעניינים בשליחות לתפוצות
המשתתפים בכנס, צילום: דוברות אור תורה סטון

בשנים האחרונות אנו עדים להתמעטות במספר המשפחות בציבור הדתי לאומי המוכנות לקבל על עצמן תפקידי שליחות בתפוצות. זאת בעוד הביקוש מצד קהילות ברחבי העולם לשליחים אשר ישמשו כרבני קהילות ומחנכים בעלי גישה דתית לאומית, הולך וגובר באופן משמעותי.

לאור זאת, ביקשו במכון 'שטראוס-עמיאל' מבית רשת אור תורה סטון, אשר פועל למעלה מ-20 שנה להכשרה, השמה וליווי של זוגות ומשפחות שליחים לתפקידים חינוכיים ורבניים בקהילות יהודיות ברחבי העולם, לקיים מחקר שייבחן שאלות יסודות בכל הנוגע ליציאה לשליחות בתפוצות.

"מתוך דאגה ואחריות בדבר עתידה של השליחות הדתית-ציונית בתפוצות, וכן לאור הצורך להתמודד עם המציאות שעולה מהשטח בה כל ארגוני השליחים עדים למספרים הולכים ופוחתים של משפחות הפונות לשליחות, ראינו צורך לבחון ולהבין את הגורמים והסיבות למציאות הקיימת, כמו גם את התהליכים המתרחשים סביב סוגית השליחות. זאת על מנת שנוכל לפעול ביחד באופן מיטבי לשיפור המצב הקיים", מסביר ראש מכון שטראוס-עמיאל, הרב אליהו בירנבוים.

המחקר בוצע בחודשים האחרונים על ידי ד"ר עדו ליברמן ממכון 'לש"ם – ליברמן שירותי מחקר', המתמחה בייעוץ מתודולוגי וסטטיסטי למחקרים וסקרים בציבור הדתי לאומי, וממצאיו נחשפו ביום העיון שנערך בהשתתפות נציגי הארגונים השונים הפועלים כיום להכשרת והשמת שליחים בתפוצות, לרבות המזרחי העולמי, ההסתדרות הציונית, בני עקיבא העולמית, המערך לשירותים רוחניים, תורה מציון, לביא עולמי, מרכז השליחות  ועוד.

המחקר בוצע בשילוב של שני תהליכי מחקר משלימים – שאלון מחקר אשר כלל מדגם של 400 משיבים המייצגים את הציבור הדתי על גווניו השונים בחלוקה לפי מגדר וגיל (עד/מעל גיל 30), וכן קבוצות מיקוד בהן נדונו בהרחבה ההיבטים השונים של סוגיית השליחות.

בכל הקשור לסוגיית המניעים האישיים אשר מעודדים יציאה לשליחות, מהמחקר עולה כי ההיבטים החוויתים של הזוג/המשפחה הם הדומיננטיים ביותר בעידוד יציאה לשליחות, זאת בתוספת המחשבה על חיזוק יכולות אישיות. לעומתם, שלושת ההיבטים המשמעותיים במיוחד המעכבים יציאה לשליחות הם היבטים חברתיים - המרחק מהמשפחה/חברים והחשש מקשיי השתלבות חברתית בקהילה, לצד החשש מעיכוב או עצירת הקריירה האישית של אחד או שני בני הזוג. קושי משמעותי נוסף אשר עלה במחקר הוא החשש מפני חוסר היכולת להתמודד עם האחריות שבשליחות. עוד עולה מהמחקר, כי נשים חוששות יותר מהגברים, במיוחד בהיבט התרבותי החברתי.

אולם, נראה כי הממצא העיקרי אשר חושף המחקר הינו הפער הקיים בציבור הדתי לאומי בין ההבנה העקרונית והאידאולוגית בחשיבותה של השליחות והצורך לחזק את הקהילות בחו"ל, לבין השיעור הנמוך בפועל של זוגות ומשפחות המעוניינות ומוכנות לקחת את השליחות על עצמם. על פי נתוני המחקר, 76% מכלל המשיבים לא מתעניינים בשליחות, כאשר בקרב המבוגרים (מעל גיל 30) אחוז זה עולה לכדי יותר מ-85%. אל מול כך, 9% בלבד המשיבים גילו התעניינות גבוהה בשליחות. ממצאים אלה מלמדים על אחוז נמוך מאוד מהציבור הדתי שמהווה פוטנציאל אמיתי לשליחות, וזאת מבלי לקחת בחשבון את תחומי העיסוק וידע שפות רלוונטיות, אשר מורידים, ככל הנראה, אף באופן דרמטי יותר את הפוטנציאל האמיתי.

נתונים אלה עומדים ביחס הפוך לתמיכה מובהקת וגבוהה אשר עולה מהמחקר ברמה האידיאולוגית בשליחות בקרב הציבור הדתי לאומי. רוב גדול מאד של המשיבים (86% מכלל המשיבים ו- 92% בקרב הצעירים) תומך במשימת השליחות, ורק אחוז אפסי (1.3%) מתנגד לשליחות. שלושת המניעים האידיאולוגים המרכזיים ליציאה לשליחות שעלו הם מניעת התבוללות, גישור ביו יהודי התפוצות לארץ ועידוד עליה. עוד עולה, כי 86% מהמשיבים מעוניינים בהכשרה לקראת היציאה לשליחות (אם היו יוצאים לשליחות), וכי מתן המשך מתן סיוע וליווי במהלך השליחות מצד "הארגון המשלח" הוא צורך גדול וגורם מעודד משמעותי למוכנות לצאת לשליחות.

ראש מכון שטראוס-עמיאל, הרב אליהו בירנבוים: "החששות אשר עלו במסגרת המחקר, מוכרים לי כמי שבמרוצת השנים ליווה מאות שליחים עוד משלב הכשרתם. מניסיוני הרב אני יכול לומר ללא ספק, כי במרבית המקרים חששות אלה מתפוגגים במהירות במבחן התוצאה והזמן, וודאי אל מול החוויה המשמעותית ותהליכי הצמיחה וההתפתחות שעוברת המשפחה כולה וכל אחד מחבריה באופן אישי כחלק מהשליחות. הממצאים אשר עולים מן המחקר, יסייעו לנו במציאת הכלים שיאפשרו לחשוף ולהדגיש בפני הציבור הדתי לאומי את ההזדמנויות והחוויות יוצאות הדופן אשר טמונות עבורו בשליחות התפוצות, תוך הפגת החששות הקיימים. אנו מודים לנציגי הארגונים השונים אשר לקחו חלק ביום העיון, על מנת שנוכל יחד לקדם פתרונות חדשניים להמשך פיתוח הקשר עם התפוצות וחיזוק הקהילות".

"המחקר מעלה כי ההבנה העקרונית והאידיאולוגית בחשיבותה של השליחות והצורך לחזק קהילות בחו"ל ידועים ומובנים בציבור הדתי לאומי והצליחו לחדור ללב הקונצנזוס, באופן שאינו ברור ומובן מאליו" מסביר ד"ר עדו ליברמן, "אולם, בעוד אין קושי משמעותי לשכנע בצורך, יש קושי לתרגם זאת ליציאה לשליחות בפועל. השילוב של גורמי דחיפה  שהולכים ונחלשים, לבין גורמי דחייה שהולכים ומתחזקים, יוצר את המציאות הקיימת של נסיגה גדולה מהתעניינות הראשונית ליציאה לשליחות בפועל, כאשר החשש מתגבר על הסקרנות".

עוד מוסיף ד"ר ליברמן, כי אחת המסקנות המרכזיות מהמחקר הינה כי יש לעודד "שיח שליחות" בציבור הדי לאומי. "בעוד שמתקיים בציבור הדתי שיח רציף של רבנים, אנשי חינוך, רוח ותקשורת על נושאים שונים, אנו עדים לכך שבכל הנוגע לשליחות השיח כמעט ולא קיים. לאור כך, יש חשיבות בהגברת השיח סביב הנושא, על מנת לייצר תודעה של אפשרות, ולהפוך את השליחות גם ברמה התת מודעת למשהו טבעי ולא נדיר".

נשיא וראש רשת מוסדות 'אור תורה סטון', הרב ד"ר כתריאל ברנדר: "כמי שפועלים מזה למעלה משני עשורים להכשרת והשמת שליחים בתפוצות, עם מעל 250 שליחים של הרשת הנמצאים בשליחות בחמש יבשות בערים ברחבי העולם, אנו רואים חשיבות עליונה לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת לחזק ולהרחיב את השליחות גם בעתיד. זאת מתוך ההבנה כי הצורך בחיזוק ובליווי קהילות היהודיות ברחבי העולם הולך ומתגבר, במיוחד אל מול המציאות המורכבת עימה הן מתמודדות. לאורך השנים, לציבור הדתי לאומי היה תפקיד מכריע במשימה חשובה זו, ושמחתי לראות שנתוני המחקר מוכיחים ללא ספק, כי ליבו ותמיכתו הגורפת של הציבור שלנו נתונים למוסד השליחות. כעת, עומדת מולנו המשימה החשובה, של תרגום תמיכה זו להירתמות בפועל של הציבור הדתי למען המטרה, באמצעות יצירת שיח חינוכי בישיבות התיכוניות, באולפנות, בישיבות ההסדר ותנועות הנוער, ושתילת הזרעים מהם יצמחו השליחים העתידיים".

יו"ר מזרחי עולמי, הרב דורון פרץ אמר: "זה דבר חיובי וגדול שחלק נרחב כל כך בציבור הדתי רואה בשליחות משהו חיובי, ובכך טמון השלב הבא. המשימה שלנו היא להפוך את השליחות עצמה לערך בציונות הדתית, כמו אהבת הארץ. המחקר מראה שזה שינוי שמתחיל לקרות, וכעת צריך לאחד כוחות ולייצר תודעה של ערך סביב השליחות".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר