אחת מנפגעות חיים ולדר לבית הדין: "פעם ראשונה שרבנים מאמינים לי"

הרב ליעד אוריין, מזכיר בית הדין המיוחד שעסק בפרשת חיים ולדר, מתייחס במכתב מיוחד לתגובות שהגיעו אחרי התאבדותו של הסופר החרדי: "חייבת להיות כתובת אמינה לכל מי שנפגעה. צריך לפתוח בית דין עם לב שומע בכל מקום"

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 29/12/21 16:19 כה בטבת התשפב

אחת מנפגעות חיים ולדר לבית הדין: "פעם ראשונה שרבנים מאמינים לי"
חיים ולדר, צילום: באדיבות המצלם

החברה החרדית סוערת בעקבות התאבדותו של חיים ולדר, מי שהיה דמות חינוכית נערצת וסופר מצליח. ביום שני האחרון התאבד ולדר בסמוך לקבר בנו. החברה החרדית חצויה בהתייחסותה לפרשה ויש מהעיתונים והרבנים שמצדדים בולדר ולא מתייחסים לעדויות החמורות נגדו. בקבוצת הוואטסאפ של איגוד רבני קהילות כתב הרב ליעד אוריין, רב קהילה במודיעין ומזכיר בית הדין שעסק בסיפור של ולדר, הודעה ובה הוא מחזק את ידיי המתלוננות וקורא לפתיחתם של בתי דין דומים בכל רחבי הארץ. הרב עמיחי אליהו פרסם את תוכן ההודעה בדף הפייסבוק שלו.

תחת הכותרת "אחותי את", כתב הרב אוריין: "כולן ביקשו שלא נסגיר אותן. שלא נציין את שמן. אמרו שזה ממש סכנה, גם בגללו וגם בגלל איך שהמשפחה שלהן והציבור יקבלו אותן. בסופו של דבר הן הגיעו במאמצים נפשיים עילאיים לבית הדין והעידו אחת אחרי השניה על מה שולדר עשה להן. הרבה עדות הגיעו, ובמשך שעות שמענו אותן בזו אחר זו".

הוא כתב כי "היה דפוס פעולה קבוע. רובן ככולן הגיעו אליו בהערצה, בגלל שהוא סופר, איש חשוב וחכם. באו לקבל עצה טובה. חלקן אפילו באו כי הן או ילדיהן נפגעו בעצמם, ובסוף מצאו את עצמן נפגעות. הן העידו בדמעות, הציגו ראיות חד משמעיות. חקרו ובדקו היטב!".

עוד הוא סיפר, "היא הייתה קצת שונה. היא העידה בקור רוח, וסיפרה על הפגיעה הראשונה, ועל הבאות אחריה כאילו הדברים נעשו בגלגול אחר. להפתעותינו בסוף העדות, כשהיא אספה את המסכמים לתיק, היא פרצה בבכי מר. 'את לא אשמה' אמרו לה הדיינים. משסיימה לבכות היא הסבירה. 'הבכי שלי איננו בגלל צרות העבר, אלא מתקווה שאולי מתחיל כאן מהפך. הבכי שלי הוא בגלל שזו פעם ראשונה שרבנים מאמינים לי לאחר עשרים שנים שאני מגיעה להעיד על מה שעברתי. פעם ראשונה שלא אומרים לי שאני אשמה, שכדאי לי לשתוק או דברים חמורים מאלה. תודה, עשיתם לי תיקון גדול ביחס לכל החברה הזאת. המשפחה שלי החרימה אותי ואף אחד מהם כבר אינו בקשר איתי בגלל שהחלטתי שאני לא רוצה לשתוק יותר'".

"אתמול היא התקשרה אלי. היא אמרה שהיא חיה בזכות בית הדין. אמרה שאם לא היו מאמינים לה גם הפעם, היא הייתה עולה לבית הדין של מעלה ומבקשת מהקב"ה שיעשה צדק. ואז היא שוב התחילה לבכות ואמרה בשארית כוחותיה, אבל תדע לך שאילו הייתי עושה זאת, בהלוויה שלי לא היה מניין. לא היה מי שיספיד אותי, או שיאמר עלי משהו טוב. זהו, השיחה נותקה", הוא משתף.

את מכתבו סיים בקריאה לחבריו: "רבותינו היקרים, אנשי ציבור, המגיבים ברשת וכל עם ישראל. חייבת להיות כתובת אמינה לכל מי שנפגעה. צריך לפתוח בית דין עם לב שומע בכל מקום. חשוב מאוד שבכל מקום יקומו בתי דין הפועלים ביושר לפי ההלכה הקדושה".