כחלק מהמאבק בפשיעה והאלימות הרצחנית במגזר הערבי, משטרת ישראל מבקשת לעשות שימוש בכלי שנוי במחלוקת שעד כה הותר לשימוש רק לשב"כ במסגרת מלחמתו בטרור - מעצרים מנהליים. צעד נוסף חריג לצורך הפעלת לחץ על החשודים - איסור על פגישה עם עורך דין, באישור היועץ המשפטי לממשלה.
-
עוד באותו נושאמתחילת השנה: מעל 1,000 אמצעי לחימה נתפסו ביישובים הערביים בצפון
22/09/21 10:08
במסגרת התכנית, שנידונה בימים אלה במשטרה, משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות – המעצרים המנהליים יבוצעו על ידי המשטרה נגד מי שחשוד ברצח או אפילו במקרים בהם ישנו חשד לבצע רצח.
"בשב"כ מבצעים מעצרים מנהליים על פוסטים בפייסבוק, בעוד במשטרה גם כשיש מידע מודיעיני אולם הוא לא מושתת על ראיות מוצקות באותו זמן, לא ניתן לבצע מעצר מניעה של חשודים המתכוונים לבצע פשע חמור, לרבות רצח. זה בלתי נתפס", מסרו הערב (ב') גורמים בכירים ל"מעריב".
את הגרעין התורני ברהט כבר יצא לכם לפגוש? pic.twitter.com/e1Ma2hkcrR
— אלעד הוּמינר 🇮🇱 العاد هومينر (@EladHumi) October 8, 2021
עוד ציינו הגורמים כי "המפכ"ל רוצה ליצור מערך הרתעה שלעבריינים פשוט לא יהיה משתלם. אין ספק שניתן היה למנוע מספר מקרי רצח במעצרים מנהליים. מערכות אכיפת החוק והמשפט חייבות להפנים ולהבין את זה. אנחנו לא מדברים על מעצרים מנהליים לצורך פעולות אכיפה שגרתיות כי אם על הברחת נשק, ביצוע ירי ומניעת מקרי רצח. מדובר בסנקציות שינקטו בהם במקרים חריגים בלבד ובאישור מבעוד מועד".
חבר הכנסת מוסי רז לא אוהב את התכנית החדשה. "מעצר מינהלי הוא מאסר ללא משפט ואין לו מקום במדינה דמוקרטית.אני מתנגד למעצרים מינהליים בשטחים הכבושים. לא נאפשר את זליגתם לישראל", כתב בדך הפייסבוק שלו.
(איתור אמצעי לחימה בבסמת טבעון)
ב"עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", האשימו את הרשויות בישראל באלימות בחברה הערבית: "עצם השמעת הכוונה לעשות שימוש בכלים הפוגעים אנושות בזכויות האדם, מעידה כי אכן בכוונת הרשויות לנצל את גל הפשיעה שהן עצמן אחראיות לו, כדי ליצור מערכת אכיפת חוק נפרדת לאזרחים הערבים".
"בצעדיה האחרונים, המדינה מוכיחה שהיא מעוניינת לשלוט בציבור הערבי כמו בימי הממשל הצבאי: תחילה על ידי הסתייעות בשב״כ ואחר כך באמצעות הרחבת השימוש בכלי הפסול של מעצרים מינהליים. תוצאת המהלכים הללו היא שלילת גזענית של זכויות יסוד על רקע לאומי. אין דרך להכשיר זאת שלא באמצעות חקיקה אשר ממילא תוכל לעמוד במבחן שיפוטי, ובכוונתו להמשיך ולהיאבק משפטית נגד המגמה המסוכנת הזו".