מערכת החינוך חזרה היום (א') סוף סוף לשגרה ארוכה ונטולת חגים, אך כבר בשבוע שעבר התקבלה במערכת 'שאל את הרב' באתר כיפה שאלה ייחודית של מורה בבית ספר ממלכתי והיחס הרצוי לתלמידתה שלא הגיעה מבית יהודי.
"התקבלתי כמורה מחנכת בכיתה קטנה בבית ספר חילוני בדרום. לאחר שנכנסתי לתפקידי גיליתי שאחת מתלמידותיי היא ערביה. אציין שזו ילדה קטנה בכיתה א' שבשל בעיות קשות בביתה גדלה בפנימייה.
"שאלות רבות עלו בליבי:
א. האם ההתייחסות שלי בפועל צריכה להיות שונה? כי הרי עם ישראל עם קדוש.
ב. "לא תחנם"- האם מותר לי לשבח בפרהסיה את התנהגותה הטובה ולגרום לה אפילו להיות מודל דוגמא לכל יתר התלמידים?
ג. האם הקלף של "משום דרכי שלום" תקף כאן ועלי להתייחס אליה באהדה כמו לכולם?
ד. ההיגיון אומר שזה לא יפה להפלות, אסור לפגוע, היא לא אשמה ועוד. האם זהו ההיגיון של התורה או ש'ואהבת לרעך כמוך' ורגשות חמלה הם רק כלפי יהודים? ה. אסור לחלל שבת על גוי שטובע בנהר, אסור לחלל שבת בכדי ליילד גויה, אבידת גוי איני צריכה להשיב וידוע שאיסור התבוללות וקירוב דעת עימם חמור מאוד - איך עלי לפעול? ומה עלי לחשוב? כמה להשקיע בה? את כל כוחות הנפש שלי כמו שאני פועלת להצלחת ילדים יהודים?".
הרב ברוך אפרתי ענה לה כי לכתחילה "לא מומלץ ליצור בתי ספר מעורבים ליהודים וערבים. אך זו אחריות של הממונים הממשלתיים על כך, ולא שלך כמורה במערכת הנתונה".
"לשאלותיך, יש להשקיע בתלמידה זו כמו בשאר הבנות", המשיך הרב אפרתי והבהיר: "כולל במחמאות הנצרכות לסדרי הלימוד והעידוד בגיל זה. אין בזה לא תחנם לסוגיו השונים, ואין בזה טשטוש סגולת ישראל. בשל היותה עם בעיות קשות בביתה, יש להיות יותר עדינים עמה משאר התלמידות, וקשובים לצרכיה ולכאביה".