דו"ח מבקר המדינה מיליארד שקלים מיותרים שולמו למובטלים | הליקויים במשבר הקורונה

מבקר המדינה פרסם דו"ח מיוחד על התנהלות הממשלה בתקופת הגל הראשונה והשני של המגיפה, ומצביע על כשלים חמורים: מספר ימי הלימוד, מהנמוכים בעולם, חקירות אפידמיולוגיות מוזנחות והרחבת הפערים בלימודים

שמחה ברנס, חדשות כיפה 31/08/21 16:28 כג באלול התשפא

צילום: Yonatan Sindel/Flash90
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

באמצע גל התחלואה הרביעי של מגפת קורונה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דו"ח מיוחד על התנהלות הממשלה ועיקרו נוגע לגל התחלואה הראשון שחל במרץ עד מאי 2020 ולגל התחלואה השני שחל ביוני עד ספטמבר 2020. נתוני הדו"ח מצביעים על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות, הן בממשלת בנימין נתניהו ה-34 והן בממשלת האחדות ה-35 בראשות נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ. 

חקירות אפידימיולוגיות 

"מגפת הקורונה היא משבר בקנה מידה עולמי", נכתב בדו"ח, וכדי להתמודד איתו יש לערוך חקירות אפידמיולגיות כדי לאתר מאומתים ואת האנשים שנחשפו אליהם ונדרשים לבידוד. המבקר מציין כי עוד לפני פרוץ המגיפה התנאים במערך של משרד הבריאות לא היו אופטימליים. "בחקירות האפידמיולוגיות שביצעו מחוזות משרד הבריאות עד פרוץ המגפה, נרשם המידע במהלך החקירה באופן ידני על דפי נייר ואחר כך הוזן ידנית למערכת ממוחשבת", הסרבול הזה גרם לבעיות, "היות שהמערכת הממוחשבת לא הייתה מקושרת למאגר המידע של רשות האוכלוסין וההגירה, נאלצו המתשאלים להזין בעצמם ידנית את פרטי בני המשפחה של המאומתים, כדי לבחון אם הם נדרשים להיכנס לבידוד. פעולה זו גזלה זמן והיוותה פתח לטעויות". 

צילום: Yossi Aloni/Flash90

עוד עולה מהדו"ח, כי חוסר שיתוף פעולה מצד האזרחים היה דבר שבשגרה, אך לא נאכף. כ-720,000 מאומתים בין 1.9.20 ל-15.4.21 לא שיתפו פעולה עם החקירה האפידמיולוגית, אולם רק מקרה אחד של אי-שיתוף פעולה הועבר לחקירת משטרת ישראל. 

למידה מרחוק

פחות מיממה לפתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה, ונראה כי הלמידה מרחוק עלולה שוב להתגשם גם השנה. מספר ימי הלימוד בתקופת הקורונה בישראל, הוא מהנמוכים בעולם, כך עולה מהדו"ח. משרד החינוך לא אסף נתוני מעקב נוכחות בשיעורי למידה מרחוק, ואין בידיו נתונים מלאים על הנשירה הסמויה ועל מספר התלמידים המנותקים. המבקר אף מציין כי הקורונה העצימה את הפערים החברתיים במערכת החינוך, ונראה התלמידים שנאלצו להסתדר ללא תמיכת הוריהם בלמידה באמצעות המחשב הם בעיקר מהפריפריה וגם מהחברה הערבית והחברה החרדית.

צילום: Michael Giladi/Flash90

מבדיקת המבקר עולה כי בישראל מערכת החינוך הייתה סגורה לחלוטין במשך 92 ימים בין מרץ 2020 לינואר 2021 ובמשך 96 ימים באותה תקופה היא הייתה פתוחה באופן חלקי - כלומר במשך 188 ימים הלימודים לא התקיימו כרגיל. מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכל התלמידים בתקופה זו היה 45 – והוא כמעט הקטן ביותר בין 23 מדינות נבחרות. עוד עולה כי 5% - 80% מהתלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים באתרי התוכן של ספקי התוכן, בקביעות או בכלל.

קבלת החלטות ממשלתיות 

בפרק הראשון של הדו"ח העוסק בניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית, הן מבחינת תהליכי קבלת החלטות והן באשר למימושן בשטח, כתב המבקר כי בממשלה ה-34 לא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום כמפורט בנספח ד' לתקנון עבודת הממשלה: נוהל עבודת הממשלה בחירום. החלטות שונות באשר למגיפה, כדוגמאת, רכש מכונות הנשמה, התקבלו במסגרת פורומים מצומצמים עם ראש הממשלה ולא נדונו במליאת הממשלה. 

לאחר השבעת ממשלת האחדות בשיתוף עם ראש הממשלה החליפי בני גנץ, הוקם קבינט קורונה שבו היו חברים 15 שרים. בתקופה שבין 3 ביולי ל-2 באוגוסט קבינט הקורונה לא התכנס, והממשלה לא דנה באמצעים לצמצום התחלואה, למרות הגידול במספר החולים הקשים. 

צילום: Marc Israel Sellem/POOL

המבקר קובע כי היעדר קבלת ההחלטות פגע ביכולת לצמצם את התחלואה, והשפיע, בין היתר, על הסגר השני שהוטל על הציבור בישראל עם תחילת חגי תשרי בשנה שעברה. 

"בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".

היעדר תקציב 

המבקר אנגלמן בחן גם את ההתנהלות התקציבית במשרד האוצר במהלך הקורונה, שכזכור התבצעה ללא תקציב ממשלה עדכני. מהממצאים עולה כי להיעדר תקציב המדינה לשנת 2020 היו השלכות על המשרד, וגרמו בין היתר לחלוקת כספים ללא בקרה, כמו בחלוקת המענקים לכל אזרח. "משרד האוצר היה צריך לבנות תוכניות מגירה כלכליות למצב של התפרצות מגפה". 

תוכנית חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות, התוכנית לחלוקת תווי מזון אשר אושרה בהיקף של כ-700 מיליון ש"ח אשר הופעלה בקרב אוכלוסייה רחבה של כ-260,000 משקי בית זכאים, התבצעה ללא עבודת מטה ומיקוד באוכלוסיות חלשות שנפגעו בצורה משמעותית במשבר הקורונה.

עוד עולה מהדו"ח, "בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות הכלכלית המקדימה לסיכוני מגפות, עבודת המטה לגיבוש תוכניות הסיוע הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, מימוש התוכניות, הבקרה עליהן והתחשבות בשיקולים כלכליים בעת קבלת ההחלטות. מומלץ כי הממשלה תקיים תהליך הפקת לקחים מניהול המשבר בפן הכלכלי". 68.6 מיליארד שקלים-הגידול בהוצאות הממשלה בשנת 2020, בהשוואה לשנת 2019 בשל התוכנית הכלכלית להתמודדות עם נגיף הקורונה.  

משרד האוצר והביטוח הלאומי טיפלו בכמות עצומה של דורשי עבודה שהפכו למובטלים עקב המגיפה, אבל מדו"ח המבקר עולה כי הטיפול היה לקוי. המבקר הסביר כי סך החובות המצטברים של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר למי שאינו זכאי לכך מתחילת המשבר ועד ינואר 2021 הגיעו לכמיליארד שקל.עוד עולה כי מספר "מנותקי הקשר",כלומר, אזרחים ששולמו להם דמי אבטלה על אף ששירות התעסוקה לא הצליח לתפוס אותם, עמד על 178 אלף איש בנובמבר 2020 (29% מסך מקבלי דמי האבטלה) והצטמצם משמעותית לכ-91 אלף חודש לאחר מכן (15% מסך מקבלי דמי האבטלה).

כמו כן, המבקר העלה את היעדר ההכשרה של העובדים חסרי המיומנויות, שהפכו למובטלים במהלך המשבר, למקצועות שיהיו רלוונטיים יותר בעתיד. שוק העבודה עובר שינויים עמוקים מאי פעם, ובהם תהליך דיגיטציה וצורות העסקה חדשות, שזורזו בעקבות המשבר. לדברי המבקר, "עד למועד סיום הביקורת טרם גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית שמטרתה להשיב את המובטלים למעגל התעסוקה, ובכלל זה מי שאינו יכול לחזור לתפקידו הקודם - אם מפני שהתפקיד כבר לא נדרש ואם בשל העובדה שמקום העבודה כבר אינו קיים".

משרד החינוך מסר בתגובה: 

"המשרד תומך בדברי המבקר. הוא הפיק את הלקחים משנת הלימודים הקודמת, ולכן הוא קבע כי שנת  הלימודים הנוכחית תתקיים בסימן של רציפות, ושמירה על שגרת הלימודים של ילדי ישראל, תוך צמצום ימי הבידוד של הילדים בהתאם לתכנית שנבחנת במשרד הבריאות. לאור זאת, מתווה הלימודים הנוכחי מתבסס על למידה פיזית של תלמידים בבית הספר כדי להבטיח את צמצומם של הפערים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים שהם צברו.

בהתייחס לסוגיית איסוף נוכחות התלמידים, אומרים במשרד, כי הוא שוקד על בניית מערכות איסוף נתונים מותאמת. כדי להבטיח את השתתפותם בלמידה המקוונת של תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך, דאג המשרד לחלק להם מחשבים ניידים עם פס אינטרנט, כדי לאפשר גם לתלמידים באזורים שאינם מחוברים לרשתות, לקחת חלק פעיל בשיעורים.  לצד זה, המשרד ערך השתלמויות והכשרות לכ- 180,000 עובדי הוראה כדי לתת בידיהם כלים עדכניים ולשם הנגשת החומר המקוון לתלמידים. 

 

 

 

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר