תלמדו מהילרי קלינטון | לא כל הפרדה מגדרית היא שלילית

האיסור על הפרדה מגדרית באקדמיה, עלולה דווקא לגרום לנו לפספס הזדמנות מעולה לקידום נשים, במבחן התוצאה הוכח שלימודים משולבים בין נשים לגברים אינם מובילים בהכרח לשוויוניות, כל עוד סגל ההוראה מתנהג בצורה שונה כלפי שני המינים

ד"ר יעל יצחקי 10/08/21 16:47 ב באלול התשפא

תלמדו מהילרי קלינטון | לא כל הפרדה מגדרית היא שלילית
צילום: shutterstock

לאחרונה עמד בג"ץ מאחורי אחת הפסיקות התקדימיות, מעוררות המחלוקת והמכריעות בנוגע לעתיד החברה הדתית והחרדית בישראל, כאשר קבע כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) רשאית לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, על מנת להגביר את שילובו של הציבור החרדי באקדמיה. עם זאת, ההפרדה המגדרית לא תהיה תקפה למרחבים הציבוריים בקמפוסים, ויותר למרצות ללמד גם במסלולים לגברים בלבד.

אין ספק שבהחלטה זו נדרש בג"ץ להכרעה קשה ומורכבת סביב ערכים מתנגשים – שוויון הזדמנויות בהשכלה ובתעסוקה לחברה החרדית, אל מול הצורך בשוויון חברתי כללי. במקרה הזה, החתירה לשוויון מגדרי צועדת יד ביד עם הצורך בהפרדה מגדרית בכיתות הלימוד של החברה החרדית. הן החברה החרדית והן המדינה זקוקות לשילוב האוכלוסייה החרדית במערך התעסוקתי, ולשם כך חשוב לאפשר לנשים ולגברים חרדים להשתלב באקדמיה, כמקפצה משמעותית בשוק העבודה, גם במחיר של הפרדה מגדרית.

האם כל הפרדה מגדרית היא שלילית, או שכדאי שנתייחס להקשרה ולמטרתה? מחקרים רבים מצביעים על כך, שבבתי ספר נפרדים, נשים מרגישות יותר בנוח להתנהג בטבעיות, להתבלט ולפתח כישורי מנהיגות, מבלי להרגיש תחת שיפוטיות או ביקורת גברית על שאלות שהן שואלות, על התנהגות סמכותית או על דומיננטיות. כמו כן נמצא כי סטראוטיפים מגדריים באים פחות לידי ביטוי בכיתות מופרדות, וההתייחסות השונה לסטודנטים ולסטודנטיות נעלמת כמעט לחלוטין.

בכיתות כאלה הסטודנטיות מרגישות יותר חופשיות, אינן נבוכות לשאול שאלות, ובאופן כללי מצליחות יותר בלימודיהן, ויוצאות לשוק העבודה עם ביטחון עצמי גבוה לגבי יכולותיהן. כך שמתן האפשרות לנשים חרדיות ללמוד ללא נוכחות גברית, תחזק בתוכן את תחושת המסוגלות והדימוי העצמי שלהן.

יהיו שיטענו כי סטודנטיות דתיות וחרדיות שילמדו בכיתות מופרדות יהיו פחות מוכנות לעולם העבודה, בו מתקיימת אינטראקציה בין שני המינים. אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת. בית הספר וולסלי בארה"ב, אחד הקולג'ים היוקרתיים ביותר לסטודנטיות בעולם, הוציא משורותיו נשים כמו מדלן אולברייט, הילרי קלינטון, דיאן סוייר ועוד. בוגרותיו מפלסות את דרכן באומץ ובנחישות בתחומים, שחלקם נחשבים "גבריים" אפילו בימינו. ובכלל, בתי ספר נפרדים נפוצים במדינות מערביות וליברליות רבות. רק בארה"ב פעילים כיום כארבעים קולג'ים לנשים בלבד.

בהחלט יתכן שאולברייט וקלינטון היו מצליחות גם ללא לימודים במוסדות לימוד לנשים בלבד ובכל זאת, לחלק מן הנשים, ההפרדה לצורך לימודים היא חיונית ביותר. ובחזרה לישראל – אם נשים חרדיות ילכו ללמוד באקדמיה במסלולים שמתאימים להן, החברה הישראלית כולה תצא נשכרת. סטודנטיות חרדיות צעירות שילמדו בכיתות לנשים בלבד, יבנו את זהותן האישית והתעסוקתית מתוך מקום של עוצמה וביטחון ביכולותיהן, להתמודד באופן שווה מול כל אדם אחר.

רבים יטענו שהפרדה מגדרית בכיתות  פוגעת בערך השוויון. אך במקרה הזה, החתירה לשוויון עלולה דווקא לגרום לנו לפספס הזדמנות מעולה לקידום נשים, שבסופו של דבר תוביל לקידום החברה כולה. מה גם  שבמבחן התוצאה הוכח שלימודים משולבים בין נשים לגברים אינם מובילים בהכרח לשוויוניות, כל עוד סגל ההוראה מתנהג בצורה שונה כלפי שני המינים, ומופעלים סטריאוטיפים מגדריים הגורמים לירידת הביטחון בקרב הסטודנטיות וליחס אי שוויוני מובהק, כפי שמתקיים לצערנו במקרים רבים.

למעשה, יש להתייחס למסלולים נפרדים עבור נשים וגברים חרדים כמעין העדפה מתקנת, על מנת לצמצם בעתיד את הפערים הקיימים בינם לבין כלל החברה בשוק התעסוקה. כאשר כל קבוצה תקבל את ההכשרה שהיא זקוקה לה בדרך שמתאימה לה, ומבלי לפגוע בשוויון התעסוקתי של אחרים – נוכל להגיע ל-win-win ו"להגדיל את העוגה".


ד"ר יעל יצחקי היא מייסדת ומנכ"לית עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה, המקדם הוגנות מגדרית

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר