בג"ץ: מרכזי לידה טבעית אינם נדרשים לרישיון

בפסק דין שהגישה עמותת "נשים קוראות ללדת" נקבע כי מרכזי לידה אינם נחשבים בתי חולים, ולכן לא נדרשים לרישיון. "מניעת האפשרות ללדת במרכזי לידה טבעית גורמת לצמצום של אפשרויות הבחירה העומדות בפני כל אישה הרה" | ארגון המיילדות בישראל בירך על ההחלטה

שמחה ברנס, חדשות כיפה 21/07/21 20:03 יב באב התשפא

אילוסטרציה, צילום: shutterstock
אילוסטרציה, צילום: shutterstock

מרכזי לידה טבעית אינם בתי חולים על פי פקודת בריאות העם, ולכן אין למשרד הבריאות סמכות להתנות את הפעלתם של מרכזים אלו בקבלת רישיון, כך קבע היום (ד') בית המשפט העליון בפסק דין שהגישה עמותת "נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה". 

הרקע לעתירה הוא החלטת משרד הבריאות להוציא צו סגירה נגד מרכז לידה טבעית, "בית יולדות", שהפעילו צמד המיילדות תמר טסלר ועופרית פק. המשרד קבע אז שאסור להפעיל מרכזים כאלו מחוץ לבית החולים, ומרכזים ללידה טבעית מחויבים בקבלת רישיון, ממש כמו כל בית חולים. התנגדות המשרד התבססה גם על הטענה כי הדבר כרוך בסיכונים. 

טסלר ופק עתרו לבג"ץ יחד עם תנועת "נשים קוראות ללדת", וטענו כי למשרד הבריאות אין סמכות לסגור את מרכז הלידה שלהן, כיון שלא מדובר בבית חולים. הן ביקשו לאפשר פתיחה של מרכזי לידה סמוך לבתי החולים בארץ, כדי לאפשר לנשים הרות בסיכון נמוך לבחור בלידה טבעית, במקום לידה "רגילה" בבית חולים. אולם, בית המשפט העליון דחה את העתירות עוד בשנת 2018 וקבע כי ההחלטה של משרד הבריאות ניתנה בסמכות. היום, לאחר בקשה לדיון נוסף, השופטים הפכו את ההחלטה בנושא. 

על פי פסק הדין, שהתקבל בדעת רוב של השופטים ברק-ארז, חיות, עמית וגרוסקופף, מניעת האפשרות ללדת במרכזי לידה טבעית גורמת לצמצום של אפשרויות הבחירה העומדות בפני כל אישה הרה. לכן, נקבע כי החלטתו של משרד הבריאות לאסור על הפעלתם של מרכזי לידה טבעית חייבת להתקבל בהתאם להסמכה ברורה ומפורשת בחוק.

בית חולים הוא מוסד שבו ניתן טיפול רפואי, כך על פי פקודת בריאות העם, ולכן, הוא אינו מקור נורמטיבי מתאים לכך, בין היתר, בהתחשב בעובדה שהשירות הניתן במרכזי הלידה הטבעית אינו עולה כדי טיפול רפואי, אלא מכוון בעיקרו למתן תמיכה, סיוע וליווי לאשה היולדת, וכן מאחר שהטעמים המוסדיים-לוגיסטיים שבבסיס הסדרתם של בתי חולים אינם רלוונטיים למרכזי לידה טבעית.

בהקשר זה צוין כי אופיים של מרכזי הלידה הטבעית הוא קרוב יותר למרפאות מאשר לבתי חולים, עוד הודגש כי פקודת בריאות העם היא דבר חקיקה מנדטורי, עובדה המקשה על בחינת "כוונת המחוקק", וכן כי משרד הבריאות ממילא מכיר עקרונית באפשרות לקיים לידות מחוץ לבתי חולים – במסגרת של לידות בית, תחום המוסדר בחוזר מנכ"ל קונקרטי של משרד הבריאות. יחד עם זאת, שופטי הרוב הבהירו כי המסקנה שאליה הגיעו אינה שוללת פיקוח של משרד הבריאות על מרכזי הלידה הטבעית, תוך קביעת כללים וסטנדרטים מתאימים להפעלתם ולניהולם, דבר שהוא רצוי ואף הכרחי.

לעת עתה, ועד שיגבש משרד הבריאות הנחיות קונקרטיות להסדרת מרכזי הלידה הטבעית, יחולו על מרכזים אלה הוראותיו של חוזר משרד הבריאות בעניין לידות בית.

השופט ניל הנדל הסכים עם דעת הרוב אך ביקש להוסיף כי במרכזי לידה טבעית יש לראות כ"מרפאה", כלומר, דהיינו מוסד שבו ניתנים טיפול רפואי או שירותים רפואיים מסוגים שונים, שאינו בגדר בית חולים. 

דעת המיעוט, לעומת זאת, סברה כי  מרכזי לידה טבעית, שהם מוסדות לקבלת נשים יולדות בעת לידתן, המעניקים סיוע וטיפול רפואי ליולדות, עונים להגדרת המונח "בית חולים" בפקודת בריאות העם, וכפופים לאישור ורישום מתאימים. בפרט גורם רפואי מוסמך המלווה את הלידה, תוך עריכת בדיקות שגרתיות ליולדת, במרכז שיועד לשם כך, נחשב כמי שמעניק טיפול רפואי ליולדת. 

ארגון המיילדות בישראל בירך על החלטת בג"ץ, ומסר: "לידה אינה אירוע רפואי, אלא אירוע טבעי ולכל אישה הרה בסיכון נמוך, הזכות לבחור את האופן בו תלד, ובלבד שיקבעו עקרונות של טיפול רציף של מיילדת מוסמכת ובעלת רישיון לניהול ללידה, ובתנאים שיבטיחו את שלום האם והיילוד". 

 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר