פולמוס האוננות "לא הגיוני שהחטא הזה תופס כל כך הרבה מקום בחיים שלנו"

סוגיית האוננות שעלה שוב לדיון בעקבות פסיקתו של הרב בוצ'קו, מציפה את המקום הגדול שהאיסור הזה תופס בחינוך הנערים, זאת על חשבון שאר המצוות והעבירות. הרב והמחנך אבישי מזרחי קורא לציבור הדתי: "בואו נחזיר את זה לפרופורציות הנכונות"

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 21/07/21 17:55 יב באב התשפא

"לא הגיוני שהחטא הזה תופס כל כך הרבה מקום בחיים שלנו"
"בהיכל הדמעות עדיין צריך מקום לעוד כמה חטאים", צילום: shutterstock

סוגיית האוננות שוב עלתה על לכותרות עם פסיקתו הרב שאול דוד בוצ'קו, שהבהיר במאמר הלכתי כי, "אוננות היא טבע האדם", והעביר ביקורת על הדגשת החומרה שבאיסור זה כשטען כי מדובר ב"עיוות הלכתי". 

הרב אבישי מזרחי, איש חינוך שבשנים האחרונות כותב רבות על המפגש בין מיניות והעולם הדתי, טוען בשיחה עם חדשות כיפה כי הוא מסכים עם הרב בוצ'קו: "אני מציע לא להתעסק בזה יותר ממה שזה באמת, להתנהל עם זה בנחת, לגמד, למזער ולתת לזה את הפרופורציה הנכונה. לא באופן אובססיבי, כי המחיר של ההתעסקות בנפילות הוא שאין זמן להתעסק בדברים טובים כמו לימוד תורה, בין אדם לחברו ותפילות".

"אוננת? אוקיי, תמשיך הלאה. יש עוד דברים בחיים. ההתעסקות הזאת גורמת לדכדוך נפשי ודיכאון. זה גם חינוכית לא נכון. וגם באופן אמיתי, כמו שהרב בוצ'קו כותב, נכון שהשולחן ערוך כתב דברים חמורים על אוננות, אבל הוא אומר עכשיו - בואו נחזיר את זה לפרופורציות הנכונות". 

"אין עבירה עם רייטינג כל כך גבוה כמו עבירות שקשורות בצניעות. אני מחנך נערים כבר למעלה מ-15 שנה - אין שום חטא שמצליח להפעיל כל כך, לייסר ולחבוט בנשמות הנערים כמו החטאים הללו. אם הייתי נכנס לראש של נערים על מה הם בוכים ביום כיפור ובאלול? כמה כבר בוכים על כך שהשבת שלהם לא הייתה למהדרין, על שדיברו לשון הרע או על מצוות שבין אדם לחברו? פה יש התייסרות שמעבר לכל פרופורציה. גם אם זה חטא, בהיכל הדמעות עדיין צריך מקום לעוד כמה חטאים".  

"לא הגיוני שהחטא הזה תופס כל כך הרבה מקום בחיים שלנו. לא הגיוני שהקב"ה העניק לנו תרי"ג מצוות ורק עבירה בודדת אחת, שהיא ספק דאורייתא, תופסת את מרחב התפילות, התחינות והייסורים ועוד הופכת להיות מד הדתיות המרכזי של נערים רבים".

"ובשולי הדברים החשובים", הוסיף הרב מזרחי, "הייתי כותב סעיף נוסף ומתייחס מנגד לנושא הבדידות שבאוננות. יתכן ומגמת האיסור היא הרצון של התורה וחז"ל לכוון מיניות להתקשרות זוגית. אוננות שווה בדידות. שימוש בכוח אדיר שנועד לחבר בין איש ואישה. הכח הזה 'מתבזבז' על חוויית בדידות, על הנאה מינית ללא התקשרות. אני שומע גם בקרב אנשי מקצוע "חילוניים", שלא כפופים להלכה, שיש באוננות אלמנט של בדידות, והיא לא יכולה להחליף את המפגש המיני בין איש לאישה, מפגש שיש בו גם רומנטיקה ואהבה, חיבור והתקשרות. חשוב לסמן את הבדידות כמקום שצריך להתרחק ממנו ולא להשלים איתו. כמובן אחרי מזעור האימה והחרדה הדתית מאוננות".