בדיקת כיפה חוק האזרחות: רק שבוע עבר וכבר 380 בקשות של פלשתינים

שרת הפנים אמנם נחלה הפסד בכנסת, אך היא עומלת על לבלום בקשות שהחלו להגיע בקצב מהיר למשרדה. בעקבות כך ארגוני זכויות אדם נלחמים בשקד משפטית, בעוד ארגון בצלמו מבקש להשיג הגנה משפטית לשרה

עדיאל שביט עדיאל שביט, חדשות כיפה 14/07/21 19:02 ה באב התשפא

חוק האזרחות: רק שבוע עבר וכבר 380 בקשות של פלשתינים
איילת שקד, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

קצת יותר משבוע חלף מאז פקעה הוראת השעה בחוק האזרחות, נפתחה האפשרות לאיחוד משפחות של ערבים ישראלים עם בני זוג מהרשות הפלשתינית. מדובר בהפסד צורם לקואליציה, ובמיוחד בקרב מפלגות הימין שעוד מלקקות את הפצעים. כעת על שרת המשפטים, איילת שקד, להתמודד מול זרם הבקשות שהוגשו ללשכתה בשבוע האחרון.

על פי מידע שניתן לחדשות כיפה מלשכת שרת הפנים, סיכום בקשות לשינוי מעמד שהגיעו ללשכות השונות ברחבי הארץ מאז פקיעת הוראת השעה הגיעו עד כה 380 בקשות, גם חדשות וגם חוזרות.

בשלב זה, למרות ההפסד בכנסת והחוק שפקע, השרה שקד בוחנת נוהל שיבחן את הבקשות בשל כך. וזאת במטרה להיות בסדר עם החוק, גם כדי למרוח את הזמן, הערכות מדברות על נוהל מחמיר בו יקשו מאוד על פלשתינים לקבל אישור. ארגוני זכויות אדם מימין ומשמאל כבר החלו לנסות ולהשפיע על החלטותיה של השרה שקד באופן משפטי, כאשר בשמאל דורשים לאשר כניסות לאלתר, מול הימין המבקש לגבות את שקד ולאשר לה לחסום בקשות.

ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט, הוציאה מכתב לפעילי ארגון השמאל בו ציינה כי כיום, מתגוררות בישראל כ-3,500 משפחות נוספות בהן אחד מבני הזוג מחזיק רק בתושבות ארעית. "המוקד כבר התחיל להכין בקשות עבור מאות המשפחות שאנחנו מייצגים, הן עבור בני זוג והן עבור ילדים שהחוק מנע את הסדרת מעמדם. לצד הייצוג הפרטני, המוקד גם מספק מידע וייעוץ עבור אלפי המשפחות שמנסות להבין את משמעות המצב החדש וכיצד עליהן לפעול כדי שיוכלו ליהנות מזכויותיהן", נכתב. בארגון עמלים לסייע לאותם פלשתינים כיצד לפנות למשרד הפנים לקבל אישור, ולהספיק לקבל כמה שיותר אישורים עד שיחוקק חוק מחדש בנושא.

מולם ארגון בצלמו הוציא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יגבה  את השרה שקד במניעת אישורי איחוד המשפחות. "הסיבה היחידה  שעד כה נאסר על איחוד משפחות  הינו טרור ורצח אזרחי ישראל", נכתב בפניה, "כפי שידוע לך ישנם חוקים שהמדינה מבינה שאינם נאכפים ואף בג"ץ קבע כך". בארגון הביאו שורה של דוגמאות בהן קימים חוקים שאין כנגדם אכיפה, כמו חוק הנכבה, חוק החרם ועידוד סרבנות. "אין ספק שאם בעניינים של חופש ביטוי וחופש מחאה הדברים לא נאכפים על אחת כמה וכמה בדברים של חיי אדם שהינם הזכות היסוד של זכויות אדם".

עבור אנשים בעלי אידאולוגיה ימנית, המצב הנוכחי מוכיח שני דברים, ראשית את המחיר שעולה למדינה כאשר חוק חשוב שכזה מבוטל בחוסר ענייניות ועוד על ידי אצבעות מפלגות הימין. הדבר השני הוא שאם חברי הכנסת מימין רוצים למנוע חוקית את שטף הבקשות לאיחוד משפחות, אין להם ברירה אלא לחוקק חוק חדש שימנע מחדש כניסה של פלשתינים שיחשבו כאזרחי ישראל חוק שיתקשו מאוד להגן עליו בבג"צ, לאור האירועים האחרונים בכנסת והרכבה המסובך של הממשלה.

האופוזיציה התנגדה להארכת החוק והנזק כבר החל להתגלגל, אך האם הקואליציה תתייחס לאיומים שהיא עצמה התריע עליהם תגלה אחריות לאומית ותקבל את חוק יסוד ההגירה? או שגם היא תישאר בפוזיציה הפוליטית הלא עניינית ובטח שלא אידיאולוגית.