שופטי בג"צ קיבלו היום (א') עתירות שהוגשו נגד הגדלת התקציב ההמשכי בכנסת הקודמת ב-11 מיליארד שקלים, שעברה על פי דרישת הליכוד כחלק מ"פשרת האוזר", שהתקבלה בחודש אוגוסט בשנה שעברה, ודחתה את מועד העברת התקציב.
ששת השופטים קבעו כי הגדלת התקציב ההמשכי הייתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. שנת התקציב 2020 הסתיימה ומכיוון שכך, השופטים לא ביטלו את התיקון לחוק אלא הסתפקו ב"התראת בטלות" - אזהרה לכנסת מפני חקיקה דומה בהמשך.
הכנסת אמנם התפזרה וסבב בחירות נוסף כבר מאחורינו אך לפסיקת בג"ץ יש משמעות היסטורית לעתיד: בפסיקתם קבעו השופטים כי מעתה ביכולתם להגביל מאוד את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד וכי ניתן להתערב בחוק יסוד בשל שימוש לרעה, לדעתם, בסמכותה המכוננת של הכנסת. הנשיאה אסתר חיות כתבה: "מדינת ישראל הייתה - ועודנה - שרויה במשבר פוליטי חסר תקדים ונראה כי חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק במשבר זה".
השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט, כתב: "לדעתי דין העתירות להידחות על ראשן, קרבן וכרעיהן. אינני סבור כי תפקידנו 'לחלק ציונים' לכנסת, במיוחד כאשר מדובר בדבר חקיקה חוקתי אשר יצא מפיה בכובעה כרשות המכוננת. השאלה איננה האם מדובר בהסדר מיטיב, או אידיאלי. גם לא אם מדובר בהסדר בעייתי או ראוי לביקורת. השאלה האחת היא – האם מדובר בהסדר המצדיק התערבותו של בית משפט זה. ובמקרה זה, לדעתי, התשובה הגורפת היא שלילית".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אמר בתגובה לפסיקה המקוממת: "החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית".
(דברים שאמר ראש הממשלה על פשרת האוזר)