הדיאלוג העולמי השביעי של המכון למדיניות העם היהודי התמקד בעלייה באנטישמיות בארה״ב והשפעתה על הזהות היהודית של יהודי צפון אמריקה ובכלל. הדו"ח שמקורו בדיאלוגים אלה כולל דיונים ונתוני שאלון שנלקחו מקבוצות מנהיגים יהודים ואלה הקשורים לקהילה היהודית מארה"ב, קנדה וישראל וכולל רשימת המלצות מדיניות.
בדיאלוג השתתפו 154 נציגי קהילות יהודיות בצפון אמריקה. המשתתפים נבחרו על ידי הקהילות. בשל מגפת הקורונה כל המפגשים נערכו באמצעות הזום. הדיאלוג כולל שיחות עומק המאפשרות הבנה של הלכי רוח ותחושות של יהודים המעורבים בחיי הקהילה היהודית המאורגנת, ומגוון הדעות שבקרבם. את הדיאלוג מובילים ד״ר שלמה פישר וד״ר ג׳ון ראסקיי שניהם עמיתי מחקר בכירים במכון למדיניות העם היהודי.
במרכז הדיאלוג השנה עמד נושא התגברות האנטישמיות, ההקצנה בדעות ובאירועי האלימות שחלו בעשור האחרון. משתתפי הדיאלוג דיווחו על תחושת אי נוחות ועליה ברמת האנטישמיות במדינות צפון אמריקה השונות. עם זאת, רוב המשתתפים בדיאלוג לא חוו בעצמם, באופן ישיר, בהתנהגות אנטישמית, אך חשו פחות ביטחון, במיוחד בקשר עם בתי הכנסת ואירועי הקהילה.
כשליש מבין המשתתפים מאמינים כי העלייה באנטישמיות גרמה לחלק מיהודי צפון אמריקה להיות זהירים יותר בביטוייהם היהודיים הפומביים.
55 אחוזים מהמשתתפים אמרו כי תקריות האנטישמיות שאירעו בזמן האחרון ערערו את ביטחונם ברעיון כי "אמריקה היא שונה ביחס לאנטישמיות". אף כי בסופו של דבר הם עדיין מאמינים שהיא שונה. רק 5.8 אחוזים השיבו כי גידול זה ערער את האמונה בכך לחלוטין, ו-35 אחוזים השיבו כי הם מעולם לא האמינו שצפון אמריקה שונה בהקשר זה.
לדברי פרופ׳ ידידיה שטרן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ״ הדו"ח מלמד כי אנטישמיות היא לא רק מחלה של העבר ושל אירופה, אלא היא חלק מתמונת ההווה, אפילו בארה"ב. מזעזע לגלות שבגלל האנטישמיות, שמקורה הן בימין הקיצוני והן בשמאל הקיצוני, תחושת הביטחון של חלק מיהודי ארה"ב פגומה והם מבקשים להסתיר את יהדותם״.
ידידיה שטרן. נשיא המכוןצילום: Yonatan Sindel/Flash90
עוד אומר פרופ׳ שטרן כי ״בצד התביעה כלפי אחרים להילחם באנטישמיות, על מדינת ישראל להקפיד עם עצמה: לא לקטלג אוטומטית את מבקריה כאנטישמיים, ובכך להחליש את הקואליציה הנלחמת באנטישמיות, ולא "להתחבק" עם מדינות וארגונים ידידותיים כלפי ישראל, אך נגועים בנימות אנטישמיות או סלחניים כלפיהם.״
האנטישמיות נובעת מגזענות ומגיע בעיקר מהימין הקיצוני - מסקנות הדו"ח
לפי הדו"ח, מנהיגים יהודים מאמינים כי צמיחת האנטישמיות קשורה ביסודה לגידול הגזענות והדעות הקדומות כלפי כל קבוצות המיעוט ולא ספציפית כלפי היהודים. קיימת הסכמה רחבה שעל הקהילות היהודיות ליצור קואליציות למאבק בשנאה ובגזענות עם קבוצות דתיות ואתניות אחרות, אפילו עם אלה שיש לקהילה מחלוקת איתן, כולל בנושאים כמו והסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
בעוד המשתתפים בדיאלוג הודו כי יש אנטישמיות הנובעת משמאל ומימין כאחד; הם ראו את הנהגת הקהילה היהודית המאורגנת התמקדה בעיקר באנטישמיות הנובעת משמאל, אם כי הם מאמינים כי המקור העיקרי לאנטישמיות בצפון אמריקה נובע מגישות ופעולות של הימין הלאומני הלבן.
בנוסף, 32.5 אחוזים מהמשתתפים חושבים שיש יהודים שמסתירים את יהדותם לפחות חלק מן הזמן. היו משתתפים שדברו על הצעדים שהם עצמם נקטו כמשנה זהירות להסתיר או לא להבליט את יהדותם במקרים מסוימים. למרות הגידול באנטישמיות ומקרי האלימות כלפי יהודים, רוב מכריע של יהודי צפון אמריקה אינו שוקל המעבר לישראל.
ההמלצות: התמודדות ברשתות החברתיות ודיוק בטרמינולוגיה
בראש שורת ההמלצות של המכון למדיניות העם היהודי, נאמר כי על הקהילה היהודית לפתח קואליציות עם קבוצות גזעיות ואתניות אחרות על מנת להילחם בגזענות בצורה רחבה - גם עם קבוצות המחזיקות בתפישות שונות לגבי ישראל או נושאים אחרים
המלצה נוספת פונה להנהגות, גם בישראל וגם בתפוצות, לנסות להבהיר את תוכנם המדויק של מונחים והגדרות כגון "אנטישמי", "אנטי-ציוני" ו"אנטי-ישראלי". אי הקפדה ושימוש תכוף בהגדרת כל ביקורת על ישראל כאנטישמיות נתפס כניסיון להגביל את הדיון בישראל ומניעת ביקורת עליה. שימוש מדויק יותר יכול לחזק את המאבק באנטישמיות.
בנוסף, ההנהגה היהודית צריכה לשקף בצורה מדויקת יותר שהאנטישמיות מופיעה בעיקר בקבוצות לאומיות/גזעניות לבנות ומופצת בפומבי דרך המדיה החברתית. על מנת להתמודד עם התופעה יש להקצות לכך המשאבים הדרושים.
כמו כן, על ישראל לנקוט משנה זהירות ביחסיה עם מדינות, מפלגות פוליטיות ומנהיגים זרים המפגינים ידידות רבה לישראל, אך מנהיגיהם מתרחקים מהנורמות הדמוקרטיות, ומאפשרים לקבוצות אנטישמיות לשגשג. בעוד שמנהיגי התפוצות מכבדים את קו הרוחב של ישראל לנקוט במדיניות הנחשבת נחוצה, חיזוק היחסים עם מדינות כאלה פוגע בתדמית ישראל בעיני הציבור האמריקני, יכול לגרום לדור הצעיר של היהודים להתרחק מישראל, ולתרום לצמיחת האנטישמיות.
לבסוף ממליץ המכון כי יש לקיים מחקר שיטתי על ידי גורמים מדעיים ואקדמיים לבחינת דרכי התגובה האפקטיביים נגד אנטישמיות והגזענות בארה"ב. יש למצוא מקורות תקציביים למימון המחקר הן ממקורות ממשלתיים בישראל ובארה״ב והן מארגונים פילנטרופיים.