הרב שרלו על הסרת המסכות: "מעתה נבין את החשיבות של הקירוב החברתי"

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט)

המסכות בציבור הורדו.
לא כמטאפורה. כמציאות קיימת.
והחוויה יוצרת גלים בכיוונים שונים:
יש בה הסרת הגנה; יש בה יכולת לראות את פניו ושפת גופו של העומד לפנינו; יש בה תחושת ביטחון בהתגברות על המגפה לעת עתה; ואצל כל אחד התנועות השונות האלה יוצרות תוצאות שונות.
ויש גם הזדמנויות.
חווינו את המשמעות של חוסר היכולת להביט פנים בפנים, אדם לאדם.
למדנו את משמעות הריחוק החברתי, ואת מחירו הכבד.
נפגשנו עם העובדה שלעתים המסכה דווקא מעניקה מרגוע דווקא לחלק מנפגעי הנפש, לסובלים מחרדות חברתיות.
נאלצנו להעיר, לדרוש, לתבוע, להתנהל מול המסרבים לעטות מסכות.
כל אלה הן הזדמנויות: מעתה נפעל בדרך של פנים בפנים, כי יש בה עומק מיוחד; מעתה נבין גם את החשיבות הגדולה של הקירוב החברתי, ולא נשכח את אלה שנאלצים לחיות בבידוד זה – מסיבות גיל ועד סיבות נפשיות, וכדו'.
יהי רצון, שהורדת המסכות לא תחזיר אותנו למקום בו היינו. 
יהי רצון שהיא תוליך אותנו, עם כל מה שלמדנו על עצמנו ועל החברה, למקומות טובים יותר.

הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.