בעוד פחות משבועיים יתקיימו הבחירות לכנסת ה-24. הרשימות שנסגרו כבר לפני יותר מחודש, מציגות מספר גבוה במיוחד של מועמדים המשייכים עצמם לציונות הדתית, עם 25 מועמדות ומועמדים סרוגים שנמצאים במקומות ריאליים ברשימות השונות. בעקבות זאת ניתן לומר כי הכנסת הבאה תכלול מספר שיא של חברי כנסת מהמגזר. טרם שבירת השיא, יצאנו בחדשות כיפה לבדוק את מספר חברי הכנסת הסרוגים לאורך השנים, ומה עומד מאחורי השינויים הדרמטיים.
צבי הנדל, היה ח"כ במשך 13 שנה, מהכנסת ה-14 ועד לכנסת ה-17 בסיעות שונות המשויכות לציונות הדתית. הוא מדגיש כי איננו מתרגש ממספר הנציגים הדתיים בכנסת, כשלדבריו, אין כל משמעות לספירת ראשים, או יותר נכון כיפות סרוגות בכנסת, אך יחד עם זאת הוא מבקש להבהיר: "יש משמעות להתכנסות תחת רשימה אחת. ברגע שאתה תחת הטייטל של 'ציונות דתית', אז אתה מחוייב למוסדות ולתקציבים שזקוקים להם. מי שלא שם - אין לו את המחוייבות הזאת".
"שנים שיש בליכוד יותר חובשי כיפות סרוגות מאשר במפד"ל", אומר הנדל כדוגמה, "אבל במפד"ל מחויבים לישיבות ולהתיישבות ביש"ע - מי שבליכוד פחות".
צבי הנדל. "לא מתרגש".צילום: פלאש 90. יוסי זליגר
אז מה המשמעות בנוכחותם של חברי הכנסת מהציונות הדתית במפלגות האחרות?
"זה לא משמעותי", אומר הנדל ומדגיש: "צריך להיות בן אדם. כשמישהו חובש כיפה, ולא משנה מאיזה צבע. כשאתה תחת הרשימה המייצגת אז אתה מחויב גם למוסדות".
סגן שרת החינוך לשעבר מכריז כי הוא מצביע לציונות הדתית ואומר: "אני חושב שהתמהיל של הרשימה הוא נכון, דתיים באמת ולא הצגות, ומוכשרים מאוד, גם זה שהכי פחות מפורסם, אבי מעוז, הוא מוכשר מאוד. אלקין, הוא צדיק. אני מת עליו, הוא הגון, ישר מקדש שם שמיים, אני מאמין לו. הוא בחור מצוין אבל אני לא אצביע לכל בחור מצוין".
הקריסה והסיבות: גזענות, פיצולים ובגין
מספר חברי הכנסת לאורך השנים, מראה כי בממוצע ישנם 11.5 נציגים לציבור הדתי-לאומי, כאשר אפשר לזהות יציבות מרשימה מהקמת המדינה למשך שלושה עשורים. בתחילת שנות ה-80 חלה ירידה משמעותית במספר הנציגים הדתיים לאומיים בכנסת, ובאמצע העשור האחרון של המילניום הקודם המצב חזר לקדמותו, המשיך לטפס. בכנסת האחרונה הוא אף עמד על מספר שיא של 18 ח"כים סרוגים.
מספר חברי הכנסת הסרוגים לאורך השניםצילום: חדשות כיפה
מי מוגדר כחלק מהמגזר הדתי-לאומי? על השאלה הזאת עונה העיתונאי יאיר שלג כי, "לגבי גברים זה יותר פשוט בגלל הכיפה הסרוגה. אבל דווקא אצל נשים זה מסובך כי כיסוי ראש הוא לא מדד בלעדי. אבל הייתי אומר שיש הגדרה די פשוטה, היא לא הגדרה אידיאולוגית אלא מעשית: מי שאומר הלל ביום העצמאות. חילונים לא אומרים הלל בכלל, וחרדים לא מציינים את יום העצמאות. מי שאומר הלל ביום העצמאות אלה אנשים דתיים שהמדינה חשובה להם כערך ולכן הם אומרים הלל. זה מבחן די טוב".
שלג, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ועיתונאי מקור ראשון, מסביר כי צירוף של מספר גורמים משמעותיים, הם שהביאו לירידה במספר המנדטים של המפלגה המגזרית מתחילת שנות ה-80 ולמשך עשור וחצי, וגרמו לפגיעה בייצוגם הכללי של הסרוגים במשכן.
אורלב וסלומיאנסקי. מראשי המפד"לצילום: FLASH90
הסיבה הראשונה לפי יאיר שלג, קשורה לשר הדתות וחבר המפד"ל לשעבר - אהרון אבוחצירא. השר לשעבר, הואשם בתחילת שנות ה-80 במספר עבירות שגרמו לו לפרוש מהממשלה. אבוחצירא האשים את חברו לשעבר למפלגה, יוסף בורג בכך שרצה לחסלו מטעמים גזעניים. בנו של הבאבא חאקי, כעס על ראשי המפלגה שלא גיבו אותו, והחליט לפרוש מהמפלגה המגזרית, ולהקים את תמ"י - התנועה למסורת ישראל, שבבחירות 1981, זכתה ל-3 מנדטים, כשרוב מצביעיה הגיעו מהמפד"ל, וגרמו לה לקבל 6 מנדטים בלבד, לעומת 12 בבחירות הקודמות.
אהרון אבוחצירא. האשים את ראשי המפד"ל בגזענותצילום: רווח הפקות- נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0
הסיבה השניה היא החיבה של המגזר הסרוג להתפצל, לפי שלג הפיצולים גרמו לירידה במספר הנציגים. לקראת סוף שנות ה-70, ובתחילת שנות ה-80, החלה זליגה של חברי הציונות הדתית, שחשבו שהקו המדיני של המפלגה לא היה ימני מספיק. חלקם, כדוגמת הרב חנן פורת, הרב אליעזר ולדמן וגרשון שפט פרשו והצטרפו למפלגת "התחיה".
בבחירות 84' התרחש פיצול נוסף מהמפד"ל, והוקמה מפלגת "מורשה", שהייתה מזוהה יותר עם האגף החרד"לי, והיו חברים בה הרב חיים דרוקמן, יצחק לוי וגם הרב חנן פורת שעבר ממפלגת "התחייה". "מורשה" השתייכה לציונות הדתית ופגעה בצורה מועטה יותר במפד"ל, אך "התחייה" הייתה למעשה מפלגה מעורבת בין דתיים וחילונים, ואנשי הציונות הדתית שהצביעו להם, הכניסו גם נציגים חילונים לכנסת, דבר שפגע בייצוג המספרי של המגזר.
הסיבה השלישית שמונה שלג, נובעת מהמהפך השלטוני שאירע בבחירות 77', עם היבחרו של מנחם בגין לראשות הממשלה. הדבר הזה גרם למגזר הציוני-דתי להבין שבזמן שממשלות ימין נמצאות בשלטון, אפשר להצביע גם למפלגות לא סקטוריאליות, שאין בהם נציגים דתיים לאומיים, כי האינטרסים של הציבור הדתי מובטחים ממילא. בנוסף, הייתה תחושה חזקה שהדבר החשוב באמת הוא ההכרעה בשאלות הלאומיות מול השמאל וחיזוק הכוח של מפלגות הימין אל מול מפלגות השמאל, ולכן צריך להצביע בעיקר לליכוד.
יאיר שלג. אלה הסיבות לירידה והעלייה בחברי הכנסת הסרוגיםצילום: אריק סולטן, מקור ראשון
באותה תקופה, יו"ר הליכוד וראש הממשלה מנחם בגין, החזיק בגישה מסורתית, דבר שאיפשר לאנשי הציונות הדתית להרגיש בנוח עם הצבעה לליכוד ולא רק למפלגה הסקטוריאלית. זה השתלב עם המגמה הכוללת בקרב הציונות הדתית, שהרגישה בטוחה מספיק במעמד שלה במדינה, והובילה להבנה שאין עוד צורך ממשי בהתגייסות למפלגה המגזרית. שלוש סיבות אלו, גרמו לירידה המשמעותית בכוחה של המפד"ל בשנות ה-80, עד למספר חד ספרתי של חברי כנסת מהציונות הדתית למשך עשור וחצי.
הציונות הדתית - מצרך מבוקש
"מאוחר יותר, כמו גרף שיורד ועולה, קרה תהליך משלים", אומר שלג ומתייחס לבחירות 96' לכנסת ה-14, חצי שנה אחרי הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, כשמספר הח"כים הסרוגים חזר לעצמו באופן די מהיר והגיע מ-7 ל-11 ח"כים. "דווקא מתוך הביטחון של אנשי הציונות הדתית להצביע למפלגה לא סקטוריאלית, כמו הליכוד, הם חדרו למרכז המפלגה והפכו לפעילים שם". שלג טוען כי המהלך הזה גרם למפלגת הימין להבין שהיא צריכה להכניס לרשימה נציגים מהציונות הדתית, וכך התחיל להיות למגזר ייצוג משמעותי גם בליכוד.
"בהמשך, גם מפלגות אחרות הבינו שאם הן רוצות לפנות לקהלים נוספים ולא רק לציבור החילוני, אז המגזר היחידי שאפשר לפנות אליו ולקחת ממנו קולות הוא הציונות הדתית, והחלו להציב נציגים מהמגזר הסרוג ברשימות שלהם" אומר שלג. כדוגמה לכך אפשר לציין את חברי הכנסת לשעבר, עתניאל שנלר מקדימה, דוד רותם ז"ל מישראל ביתנו וחתן פרס ישראל אלכס לובוצקי במפלגת הדרך השלישית ששימשו בשנים שונות, כנציגי הציונות הדתית במפלגות חילוניות ולא סקטוריאליות, ולמעשה הביאו להגדלת נציגי המגזר בכנסת.
רוב המחקרים העדכניים מראים כי הציבור הציוני-דתי מהווה קצת פחות מעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל, כאשר 18 הח"כים מהכנסת הנוכחית, שמגדירים עצמם כחלק מהציונות הדתית, מהווים 15 אחוזים מסך חברי המשכן - קרוב לפי שניים מקולות המגזר הסרוג. רוב הסיכויים שבכנסת הקרובה נראה את מספרם של חברי הכנסת הדתיים-לאומיים שובר שיא חדש ועובר את 20 הנציגים, אך האם מדובר בבשורה טובה לציבור הציוני-דתי? האם נראה יותר ויותר חברי כנסת סרוגים במפלגות לא מגזריות? את זאת אפשר רק לשער.
מספר המפלגות עם נציגות סרוגה לאורך השניםצילום: חדשות כיפה