זמן לתורה דווקא במוצאי שמחת תורה תשפ'א

שמעתי שאחד הרבנים מרמת-גן כתב שעצוב לו הערב, ליל הקפות שניות..
שעצוב לראות את הרב יהושע רוקד לבד והדבר הקשה עליו להמשיך בפירוק הסוכה.

אז זהו שלא. ההיפך הוא הנכון.

זה שיעור בשמחה, ומי ששמח בשמחה פנימית, מי ששמח עם התורה- זוכה גם לשמח אחרים!!!

זה מדבק כי זה הכי אמיתי, וזה הגיע גם אלינו, למרפסת ביתנו, למרות מרחק פיסי ובזכות הרשת. אז רקדנו בפיג'מות ונעלי בית. אך רקדנו ושמחנו בחיבור לטוב הזה..

היה זה סיום מתוק ליום מיוחד, ולסיום התקופה של כל החגים,
וזה הזכיר שגם בימי החורף המעוננים -חיבור לנשמה- מאיר!

באנרגיות של פרידה מהחגים (מצד אחד- כמו ריקון בלון. מצד שני- עם החלטות אופטימיות לשנה החדשה), ובהתחלה של סבב תורה מבראשית, זה הזמן להכניס תורה לשיגרה. גם לשגרה שלנו ,הנשים:

אם את סטודנטית או בת שירות- תמצאי את המקום ללמוד בו באופן קבוע במערכת.
אם את אישה בוגרת- קחי שיעור אהוב ברשת כמו ישיבה קבועה, או תירשמי למסגרת מחייבת.

אם את עם ילדים קטנים או גדולים - תקבעי זמן ללמוד איתם. זה ימלא חלל בוודאות.

אל תתני לימים לחמוק, ואל תסמכי כל מיצבורי העבר. תשמרי על קשר, יהא היקפו אשר יהא, נצלי הזדמנויות.

גם בשעות הכי קשות , לאורך כל הדורות, הדהדו דבריו של רב סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".
רק התורה ורק האור שבה יחזיר לנו חיות לימי סגריר ואף לימי סגר.

שנזכה לשנה מבורכת בגשם וברוח ולהתגשמות המשאלות

הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה, אוניברסיטת בר אילן