"כשתמר יצאה לטיול היא ארזה גם סידור ומחזור. לקראת חג הסוכות היא בנתה סוכה. כזאת היא הייתה. בעלת מידות, צנועה, שהקפידה מאוד על המצוות. אפילו בטייסת שלה היא השפיעה על האווירה ועשתה קידוש השם בענווה, ללא שום אגו. היא הייתה התגלמות הספרא והסיפא".
במילים אלו נפרד הרב מאיר נהוראי, רב היישוב משואות יצחק, מתמר אריאל, בת היישוב שהכיר באופן אישי. מיד לאחר שמחת תורה הותר לפרסום כי בין שלושת ההרוגים באסון מפולת השלגים בהימלאיה הייתה תמר, שהייתה נווטת הקרב הדתייה הראשונה, אך במשואות יצחק הגילוי היכה את היישוב כבר באמצע החג.
"זה היה מאוד מורכב", מספר הרב נהוראי בשיחה עם כתב 'כיפה'. “שעתיים לפני החג סיפרו לי שהיא נעלמה ושלא יודעים מה קורה איתה וכבר בבוקר נודע לי שהיא נהרגה. רצתי הלוך ושוב בין בית הכנסת לבית המשפחה בניסיון לברר מה עושים. בסופו של דבר כינסתי את כל המתפללים, עצרתי את קריאת התורה וההקפות והודעתי שהיא נהרגה. לא רציתי שיהיו שמועות. בהתייעצות עם המשפחה המשכנו את ההקפות כשההקפה האחרונה הפכה באופן ספונטני לשירי נשמה. היה מאוד קשה ומרגש".
הרב נהוראי מספר שהכיר את תמר באופן אישי, ושמשפחותיהם התיידדו עם השנים. “מדובר במכה קשה מאוד בשבילי באופן אישי. היא הייתה מאוד קשורה אלי, אל המשפחה. יש לי ילדים בגיל שלה ושל אחיה. היא הגיעה לשיעורי פרשת השבוע בבית הכנסת, לתפילות השבת בבוקר ובערב והתייעצה איתי מפעם לפעם. במבצע צוק איתן הייתה לתמר ולי שיחת נפש. היא השתתפה בלחימה והיה לה קשה כי היא אמרה שקשה לה עם הירי כי היא מנותקת מהקרב למטה, שהיא מרחמת על החי"רניקים שהיו מתחתיה".
אחד הדברים המשמעותיים בחייה של תמר היה בעובדה שהיא שירתה בצבא, ועוד כנווטת קרב. מדובר בפעם הראשונה בו דתייה מגיעה לתפקיד כזה, והרב נהוראי מסביר כי היא לא עשתה זאת בהיסח הדעת אלא תוך לקיחת כל השיקולים בחשבון. “היא הגיעה אלי לפני השירות ושאלה אותי מה לעשות. אמרתי לה ללכת לשירות לאומי והיא הלכה. היא חזרה אחרי שנה ושלחתי אותה לשנת שירות לאומי נוספת, ולאחר מכן, כששאלה שוב אמרתי לה ללכת לשירות צבאי כי הבנתי שמדובר במקרה מיוחד. היה לה חיידק פנימי. היא קידשה שם שמים, דמות דתית שמהלכת בין הטייסים. זה לא מתאים לכולם אך יש יחידות סגולה שמתאימות”.
הרב נהוראי מספר על קשר הדוק ליישוב, ועל כאב בעקבות לכתה. “כל המשפחה שלה הם יוצאי יחידות קרביות והאח מעליה קצין ביחידה מובחרת. הם ידעו שהיא מסתכנת אבל כבר מילדות היה לה חוש לזה. לאקסטרים. היא הייתה אהובת הציבור, חד משמעית. כשסיימה את קורס הטיס אבא שלה עלה לתורה והציבור שר 'ישמחו השמים'. זו אבדה גדולה מאוד בקהילה, אנחנו מרגישים שנפטרה בחורה שהייתה כמו איש ציבור ממש. מדובר בבחורה בעלת תכונות נדירות. ראיתי אותה בפעם האחרונה בשיעור שלי בראש השנה. אמרנו שנה טובה ונפרדנו".
ביישוב מנסים להתמודד עם האבל, והרב נהוראי חושב כבר על דרכים להנצחתה. “השנה היא שנת שמיטה והדבר מאוד משמעותי לנו כיישוב חקלאי. אני רוצה לקדם מיזמים רוחניים, פרוייקטים של חסד ולימוד כדי להנציח אותה". בנוסף, כיו"ר ארגון רבני בית הלל מספר הרב, כי מיזם השבת הישראלית, שיתקיים בשבת הבאה, הוא מבחינתו לעילוי נשמתה. “היא עסקה הרבה בחיבור בין דתיים לחילונים וצריך להמשיך את פעילותה".