תיעוד נדיר: מחיצה בכותל בתקופת השלטון העות'מאני

בתנועה הרפורמית טוענים כי המחיצה הרחבת הכותל, בין גברים לנשים, הותקנה רק לאחר מלחמת ששת הימים. תיעוד נדיר של רחבת הכותל, משנת 1902, מספר סיפור אחר לגמרי.

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (התנועה הרפורמית), כתב לפני מספר ימים מאמר דעה ב'הארץ' בו טען בין היתר, כי "המחיצה המפרידה בין גברים לנשים בכותל הותקנה רק בשנת 1968 במחטף של משרד הדתות, ואין לה זכר באף לא אחת מן העדויות על מה שהתרחש בכותל במשך מאות שנים". במכון ליב"ה החליטו להרים את הכפפה ולחקור מעט את תולדות המחיצה ברחבת הכותל המערבי.

בליב"ה אומרים, כי בזמן שלטון הטורקים והמנדט הבריטי, המחיצה אכן לא היתה דבר מובן מאליו. עם זאת, בתמונות שמציג המרכז, אשר צולמו בידי התייר הבריטי הרברט ריקס בשנת 1902, מתועדת המחיצה משני צדדיה. בתמונה נראית בבירור מחיצה, אך כעבור שנים ספורות החל השלטון הטורקי, להחיל גזרות והגבלות ברחבת הכותל ואסר שימת מחיצה, תאורה, ספסלים וכסאות בכותל, זאת בשל איומים מצד הערבים שטענו בעלות על המקום.

(צילום: ספריית הקונגרס בארהב)

בשנת 1912, אומרים ליבה, ניסו רבני ירושלים להשפיע על הממשלה בטורקיה להתיר את ההגבלות, אך בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה המהלך נגדע. עם זאת, במרבית התמונות והסרטונים שצולמו בשנים הבאות, ניכרת הפרדה כל שהיא, גם אם לא ע"י מחיצה, כשבדרך כלל בזמן התפילות נשים התרכזו בצד הצפוני של הרחבה. החל משנת תרפ"ט (1929) נאסר ע"פ החוק הבריטי להעמיד מחיצה, אך רב הכותל הרב אורנשטיין הי"ד נהג לעמוד במקום קבוע בזמן התפילה, ועל ידי כך ליצור 'הפרדה' בין גברים לנשים (ע"פ יומן הכותל, הערות מבן המחבר, עמ' 470). ביום הכיפורים של שנת תרפ"ט הועמדה מחיצה בידי המתפללים, ושוטרים בריטים שהוזעקו למקום הרסו אותה באלימות קשה במהלך התפילה.

בשנת תרצ"א פנה הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק לממשלה האנגלית בבקשה לקבוע סעיף שיעגן בחוק את ההפרדה בזמני התפילות. אך מחיצה עדיין לא הותרה, והצבתה גבלה בסכנת נפשות. כך נמשך הדבר עד מלחמת ששת הימים עם שחרור העיר העתיקה וחידוש התפילות במקום.