אני, דניאל יונס, בן 34, ירושלמי, דתי ונשוי לאורי - בעלי, איתו אני בזוגיות כבר קרוב לשבע שנים. את המשפט הזה, שהיום יוצא לי בטבעיות וללא כל חשש, לא האמנתי שאוכל אי פעם לומר כשהייתי בן 15 והחלטתי להתאבד. למעשה, הפעם הראשונה שהעזתי בכלל לחשוב על כך בקול היתה בגיל 26(!). יום למחרת עזבתי את חברתי האחרונה. במשך כ - 17 שנה, מאז היותי בן 9 (אז התחלתי להבין שמשהו בי "דפוק") ועד לערב שמחת תורה תשס"ט (2008), אז יצאתי סוף סוף בפני ההורים שלי, לא רק שלא דמיינתי את עצמי אומר את הדברים, אלא עשיתי כל שהיה ביכולתי להשתנות - כולל, כאמור, לצאת עם בחורות.
מעולם לא עברתי "טיפולי" המרה, לפחות לא במובן המוכר והמקובל של המילה, אבל כל חיי הצעירים היו "טיפול" המרה אחד ארוך ומתמשך. אמירות כמו "סוטים", "חולים" ו"תועבה" אל מול ההבנייה התרבותית החד משמעית שכל איש צריך להנשא לאישה, "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" והחלום האולטימטיבי של יום החתונה. אבל לא רק. עברתי אצל אי אילו מטפלים וא/נשי מקצוע מתחומי בריאות הנפש, כמו גם רבנים שאמרו לי שאבא שלי לא אוהב אותי מספיק ועוד. שום דבר לא הצליח. אך מאז שהפסקתי להלחם עם עצמי - חיי נהיו מאושרים הרבה יותר והקשר שלי עם כל הסובבים אותי - משפחה וחברים, הפך לאמיתי, טוב וחזק באופן משמעותי. וכי איך אפשר לבנות קשר על בסיס מצג שווא של מי שאתה?
ואחרי כל זה, ברצוני לגשת לדברים שאומר "יאיר" (שם בדוי, כמובן) על הסדנא ה"חדשה" של הארגון שנקרא עד לאחרונה PCC (People Can Change - אנשים יכולים להשתנות) עד ששינה את שמו ל Brothers on a Road Less Traveled (אחים לשביל/למסע שדרכו בה פחות) - השם, אגב, נשאר כפי שהיה, PCC, בדף האינטרנט של הארגון. בסדנא מעבירים גברים "טיפולי" המרה (אופס, זה לא! זה לא! זה לגמרי משהו אחר!). "יאיר" שב ומדגיש כי לא מדובר ב"טיפולי" המרה, וש"החלק המרכזי של הסדנא הוא לא להמיר אותו [המשתתף בסדנא ד. י.] מלהיות א' ללהפוך ל-ב'". בסדר גמור. אז רק אשמח אם "יאיר" יסביר לי - למה הם קראו לעצמם "אנשים יכולים להשתנות"?. ולמה שינתם את השם ל'דרך שדרכו בה פחות"? אני מכיר לא מעט שדרכו בה. דרכו ונפגעו!
ובכן, אנשים לא "מטופלים" או מומרים בסדנא, אבל משהו בכל זאת קורה שם, לא? "הרבה אנשים שעברו את הסדנא הזו רואים פירות מתוקים", אומר "יאיר", ואני שואל - כמה? כמה זה 'הרבה'? למה הארגונים הללו לא מראים מספרים? אם אתם כל-כך מוצלחים - אז מה יש לכם להסתיר? איך זה שאני מכיר עשרות רבות של אנשים שלא "הצליחו" ואף נכוו מטיפולים אלו באופן קשה? בחורים שבאים לסדנאות הללו כשהם חסרי אונים, מתוסכלים וקורסים "מתחת למועקה הזו" כפי שאמר זאת באופן מדויק יעקב (שם בדוי), שהשתתף בסדנא ה-19 שנערכה בארה"ב וכיום הוא מעביר את הסדנאות בארץ. וזו בדיוק הבעיה!
"יאיר" מתגונן וטוען שמי ש"לא ירצה לעבור את התהליך שום אדם חיצוני לא יוכל להעביר אותו". אותם צעירים שמגיעים מתוסכלים וחסרי אונים, באים מתוך אמונה שכאן ימצאו מזור. אבל כשזה לא מצליח, את מי מאשימים? את המשתתפים, כמובן! אפשר לדמיין איזה שבר זה יוצר במי שגם כך נכנס לתהליך פגוע ובקריסה נפשית.
ואז מגיעים ל"מדע" בגרוש. "יש מחקר שאחוזי בגידה גבוהים מאוד בקרב הומואים" מצהיר "יאיר". מחקר. אחד... האמת? אין לי מה לומר - אלו שטויות במיץ שאין להם כל אחיזה במציאות, ואף להיפך - מחקרים מראים שבקרב זוגות חד-מיניים יש אחוזי גירושים נמוכים בהרבה מזוגות הטרוסקסואליים. בגידה אינה צורך של 'הומו', בגידה היא צורך של אדם שעשוי להיות גם 'הומו'. שמעתי כבר על אי אלו מקרי בגידה בין זוגות הטרוסקסואליים - חלקם אף דתיים, ל"ע... אפילו הרב ארלה' הראל, שטבע את המושג מת"ם (משיכה תוך מגדרית) בו "יאיר" משתמש, ועושה כל שיבכולתו כדי שנעלם לו מן העולם, טען בראיון מצולם שהוא יודע היטב שזוגות של הומואים ולסביות ממשיכים לקיים יחסי מין עם בני מינם תוך כדי הנישואין, ושזה "לא מעניינו". למציאות שכזו "יאיר" שואף? באמת משפחה למופת ולתפארת. ואם כבר מחקרים - מה עם העשרות הרבות של עדויות ומחקרים - בארץ ובעולם, אשר הביאו את ארגוני בריאות הנפש ומשרד הבריאות להכריז כי "טיפולי" המרה אינם רק לא מועילים, אלא אף מזיקים? אלו, אגב, המחקרים בשמם מרגיש "יאיר" נרדף, ובצדק!
אבל זה לא נגמר כאן. "גבר נולד גבר, והוא מרגיש באופן בריא עריגה לאשה... באופן טבעי, לכל גבר יש משיכה לאשה", אומר "יאיר". המילים "בריא" ו"טבעי" שבות וממחישות עד כמה בחלקים מסויימים באוכלוסייה עשרות שנות מחקר וטיפול כאילו ולא היו. הרי אנחנו, ההומואים, לא בריאים ובטח ובטח שלא טבעיים. ואת זה יש, ואפשר, לתקן. ושוב - אם זה לא מצליח זה רק(!) כי אתה לא באמת רוצה. הרי מי לא ירצה להיות בריא, ו/או לפעול בניגוד לטבע? ואז בא המשפט שהעלה בי גיחוך של ממש: "אם אני אקח גבר ואעמיד אותו מול 100 נשים נאות אבל באופן טבעי שונות זו מזו במראה, הוא יימשך לכולן במידה זו או אחרת, הם [המשתתפים בסדנא ד. י.] לא מאמינים לי משום שאצלם המשיכה הגופנית נובעת מתוך החיפוש הנפשי". "יאיר" יקירי אני מאמין לך! ואתה יודע מה? בוא תנסה להציב מולם 100 גברים יפים וחטובים - כל אחד בדרכו שלו, ונראה אם הם לא יימשכו לכולם "במידה זו או אחרת". לי זה קורה כל הזמן! אז מה? על זה מבוסס כל עולם הפרסום, לא? אחרת מה הטעם להשתמש בדוגמנים ודוגמניות? השאלה היא מהו "המוצר" ולמי "מוכרים" אותו. נראה שאתה מנסה למכור שלג לאסקימוסים.
"מהסדנא האחרונה התחתנו חמישה משתתפים. המדד הוא לא קצר טווח. אני מכיר אנשים שמקיימים זוגיות הרבה מאוד שנים", אומר "יאיר" וממשיך "אין לנו באמת דרך לעקוב ולדעת למעט מי שמבקשים לעדכן אותנו". תודה! זו בדיוק הטענה שלי! כמה מאלו שהתחתנו הצליחו, בטווח הארוך, להחזיק בקשר עם נשותיהם? וגם אם נניח שעוד לא היו מספיק סדנאות כאלה בארץ כדי שהוא יוכל לענות - אז כמה הצליחו בחו"ל? שם היו לפחות 19 סדנאות כאלה, לא? וכמה מאלו ששרדו שיתפו אותך בסיפורי הסטוצים הליליים בפינות חשוכות של העיר? לי הם מספרים... אותי הם שואלים איפה הם יכולים להכיר פרטנרים למין מזדמן. שאשלח אותם אליך בפעם הבאה? אולי כך הסטטיסטיקה שלך תהיה מדוייקת יותר, לא?
"יאיר", שם בדוי, בחר שלא להתראיין בשמו משום ש"כל מי שמתעסק בעניין הזה נמצא תחת דה- לגיטימציה מטורפת", כדבריו. ובכן, יש מי שגם טבע למגמה זו שם - 'טרור להט"בי'. טרור! לא פחות מזה! ובכן חדשות לי אליך, "יאיר" - ההשתקה והדה-לגיטימציה נמצאים אצלכם, לא אצלנו! בחודשים האחרונים ארגון 'חברותא - הומואים דתיים' יזם והשתתף בשלושה פרוייקטים שעירבו רבנים וא/נשי חינוך ורוח דתיים. באחד ציטטנו מימרות חיוביות עלינו ועל קהילת הלט"ב בשלטים שנשאנו במצעד הירושלמי האחרון, בעוד בשני, שבו השתתפו שאר ארגוני הקהילה הדתית הגאה, הופיעו רבנים וא/נשי הרוח בסרטון שיצא לקראת יום הכיפורים האחרון. השלישי היה עלון 'בריש-גלי' שיצא זו הפעם השישית ביום כיפור האחרון. בסה"כ השתתפו בשלושת הקמפיינים יחד - 8 רבנים וא/נשי חינוך ורוח. שמונה! זה הכל! זה לא שאין עוד רבנים שמדברים איתנו ועלינו באופן חיובי, אלא שהם מפחדים לומר את הדברים בפומבי שמא 'יחטפו' על אמרותיהם ואולי אף יאבדו את משרותיהם! כמובן, אלו שהסכימו להשתתף כבר הוגדרו כ'רפורמים' ו'חסרי השפעה' ציבורית. אז למה שאחרים יסכימו להחשף? לך, לעומת זאת, יש גב של כמה מאות רבנים שיצאו בהגנה על הרב לוינשטיין ודבריו הפוגעניים. אז אתה יכול להרגיש בטוח בחשיפה שלך, אתה (עדיין) בצד המנצח!
ולסיום אשאל אותך "יאיר" - אם אני אבוא לסדנא שלך - תסכים שאשא את בתך (בהנחה שיש לך) לאישה?
הכותב הוא יו"ר 'חברותא - הומואים דתיים'