שר החינוך הרב שי פירון נאם בשבוע שעבר בכנס של מכון שלום הרטמן בירושלים ומתח ביקורת קשה ביותר על תרבות הראליטי בישראל ועל מצב לימודי מדעי הרוח בישראל של שנת 2014.
"כשתרבות נמוכה מתלבשת על חיינו. כשהחברה הישראלית מבלה שלושה ימים בינות לספרי הבישול ושלושה ימים בינות לתווים ותחרויות, כי גם המוזיקה היום היא תחרות, הרוח מתבהמת ומאבדת את ייחודה. הרוח הופכת להיות הבל. קו פרשת המים בין 'הבל הבלים הכל הבל' לבין 'לא בחי ולא ברוח כי אם ברוחי אמר השם' תלויה בעקרון הבחירה החופשית ובמשימה המוטלת עלינו", תקף השר פירון את תכניות המוזיקה והבישול השונות העוטפות את חיינו בימים אלו בערוצים השונים.
"הרוח בישראל הולכת ומושתקת. היא מקבלת מקום קטן ודל מדי", אמר השר פירון. "אחת הבעיות הגדולות שאנחנו מתמודדים איתם היא בכך שבחברה הישראלית מדברים על רוח בכלים מטריליסטים, מודדים רוח בעזרת מדעי הטבע. מדברים על רוח במדדים ובכלים שמשביתים את הרוח. אנחנו עושים הכל כדי להשתיק את הרוח ואז מתפלאים שאין רוח".
"בדיאלוג סביב הבגרויות בחודשים האחרונים אף אחד לא דיבר על מדעי הרוח בכלים של מדעי הרוח. כולם דיברו על השוואה למתמטיקה ואף אחד לא ביקש להוסיף שעות למדעי הרוח, להוסיף מגמות, הכל עמד בהשוואה לבחינה כזו או אחרת, משהו בשיח השטוח שהתלבש על כולנו יצר לי באופן אישי חוויה מאוד קשה", טען השר.
"מערך הלימוד במדינת ישראל הפך להיות רזה ומצומק ודל", הוסיף שר החינוך ותקף את המערכת אשר הוא העומד בראשה. "כזה שלא מעורר השראה, מצית עיניים ומעורר לבבות. בעיקר כזה שלא גורם לך לרצות לקום ולבנות כאן משהו אחר".
"אם פעם מטרת הלמידה הייתה הידע, בעולם בו הידע זמין באופן משמעותי, מטרת הלמידה היא הזהות. הלמידה במאה ה-21 משתמשת בכלים של המאה ה-19 או המאה ה-20 ולא דוחפת לעולם של זהות, מודעות והתעוררות פנימית היא לא מבקשת לקום מן הכיסא ולעשות מעשה ומייצרת סולידריות, חמלה ואהבת אדם. אנחנו נמצאים בטרגדיה".
"יש ביטוי מופלא באורות הקודש של הרב קוק 'משקים את הצמאים בחומץ'. מגיע נער, מגיעה נערה, העיניים שלהם פתוחים, הלבבות שלהם פעורות, האוזניים שלהם כרויות ומשקים אותם בחומץ. כשאדם צמא מקבל חומץ זו טרגדיה", אמר השר.
"אפשר אחרת", המשיך שר החינוך ואמר. "זה לא תלוי רק במערכת, זה לא תלוי רק בתלמידים. מדובר בעניין תרבותי של חברה המקדשת הישגים. הורים, תלמידים, מערכת החינוך ואפילו שר החינוך. צריכים לשחרר יותר, לאפשר יותר, לתת יותר אוטונומיה ומקום לרוח. אני לא עוסק בחיפוש אשמים אלא בשרטוט, בתמונת מצב, בה אני מרגיש שיש צימאון גדול שצריך לאפשר אותו".
"צריך להפסיק להתבייש להשתמש במילים גבוהות", אמר השר, "מילה כמו חברת מופת לא צריכה להיות מילה המעוררת גיחוך. כשמדברים על צדק חברתי, המילה לא צריכה להיות מילה מכובסת שמשתמשים בה רק כלפי מי שדומה לך. אפשר להשתמש בה דווקא כלפי מי שרחוק ממך".
"הגיע הזמן להגביה עוף. לחזור למילים הגבוהות כדי להוריד את הרוח הדלה שהתלבשה עלינו", קרא השר פירון לפעולה. "הם אלו שיגאלו אותנו מהרדידות, מההשטחה, מהכוכבנות המזויפת שהפכה להיות חלק מהמצפן והמצפון של מערכת החינוך".
"הדברים הללו ברי יישום. יש כמיהה לרוח, יש תנועה ותחושה שהלב נפתח ואנחנו מתחילים להבין שכנראה שטבלאות אקסל לא יביאו גאולה לעולם. יש תחושה שבעולם בו כל הרצאה נמדדת במספר הסליידים במצגת אפשר גם לחזור למקום שנוגע בלב", סיכם שר החינוך.