שנה לנפילת הדר גולדין: לא נרפה עד שנחזיר את גופתו הביתה

במלאת שנה לנפילתו של הדר גולדין במבצע צוק איתן התכנסו בני משפחה, חברים ואישי ציבור לאזכרתו. שר הביטחון אמר: "צה"ל השאיר שתי גופות בעזה. לא נרפה עד שנחזיר את הדר ואורון שאול הביתה"

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 21/07/15 18:06 ה באב התשעה

שנה לנפילת הדר גולדין: לא נרפה עד שנחזיר את גופתו הביתה
באדיבות המשפחה, צילום: באדיבות המשפחה

במלאת שנה לנפילתו של הדר גולדין במבצע צוק איתן, התכנסו היום (ג') מאות בני משפחה, חברים ואישי ציבור בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, לאזכרה בנוכחות שר הביטחון משה יעלון אשר הבהיר כי יעשה הכל כדי להחזיר הביתה את גופתו המוחזקת בידי החמאס.

"אני מזכיר שצה"ל השאיר שתי גופות בעזה וברפיח. בשם האמנה המקודשת בין ההורים לבין המדינה אני משביע אתכם שנביא את גופתו", אמר במהלך האזכרה אביו, שמחה גולדין. "אנו המשפחה איבדנו מדריך מוּפלא ולכן ראוי שנקרא לו חלל, כי כה עמוק החלל שהשאיר בלבנו. הלכנו איתו יחדיו בדרכי הארץ. הלכנו יחדיו במבחנים ובשמחות. וכעת הדר חלל. השאלה היא איך מתמודדים עם המילה הזו - חלל".

עברו 12 חודש מאז שהבטחתם לקיים את ההדר שבתוככם ואנו ניצבים כאן שוב על קברו של סגן הדר גולדין, ושואלים עצמנו אם עמדנו בציפיותיו של הדר ובציפיות כל חבריו ההרוגים", הוסיף שמחה גולדין. "הדר חשב שמכיוון שבמדינת ישראל נמצא רובו של עם ישראל, אנו אחראים על עם ישראל ואנו נקבע אם במדינת ישראל תקום מדינת מופת. הוא רצה להדריך את כולם בדרך הזו".

"היה שם החיוך הנכון, המתפרץ המוּכן לטפל בכל. היתה שם אהבת הספרים. היו שם השיטוטים ברחבי הארץ, בערוצי נחלים, בחופים. היה שם הלימוּד המעמיק והבלתי מתפשר. היתה שם אהבה לבני אדם, לחברים והיתה שם האופטימיות הנכונה לכל. אין עומק שאפשר לרדת לחקרו ואין גובה שאפשר לעלות לשיאו. אני קורא לכם שוב, אחיותיי ואחיי, אתם שהבטחתם לקיים את ההדר שבתוככם, לכו בדרכו ועזרו לנו למלא את החלל", קרא עוד גולדין.

שר הביטחון משה יעלון שהשתתף באזכרה אמר "אנו זוכרים היום את הדר, אך לא נשכח גם את סמ"ר אורון שאול שלא שב למשפחתו. אנו כממשלה ואני כשר הביטחון מחויבים לעשות הכל כדי להשיב את אורון והדר לישראל. לא נרפה עד שנעשה זאת.

"הרגעים שבהם התבשרתי כי אתה הוא הנופל ברפיח לעולם לא ייעלמוּ מזיכרוני", אמר יעלון אשר הינו קרוב משפחתו של גולדין. "אני חוזר בזמן אל ברית המילה שלך ושל צור, אל התמוּנות של חגיגת בר המצווה, השיחות שלנו שעה שהגיעה העת לבחור את מסלול שירותך הצבאי. חשבתי על אבא שמחה, על אימא לאה, על צור שהיה החצי השני שלך. אין רגעים קשים מאלו עבור בן אדם, אבל הרגע שבו חציתי את מפתן דלתכם אינו מרפה ממני גם עתה".