רק 50% מהמבקשים להתגייר מסיימים את התהליך בפועל ורק אחוזים קטנים מעולי חבר המדינות התגיירו. כך עולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום (ב') וחושף תמונה עגומה בכל הנוגע למדיניות הגיור בשני העשורים האחרונים.
לקראת חג השבועות מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר על הגיור בישראל בעשורים האחרונים שנכתב על ידי ד"ר נתנאל פישר ונקרא "אתגר הגיור בישראל".
במחקר נחשף כי בעשרים השנים האחרונות, מאז הקמתו מחדש של מערך הגיור הממלכתי ב- 1995, התגיירו בישראל כ- 80,000 איש, מהם כ- 45,000 יוצאי אתיופיה. כ- 24,000 יוצאי חבר המדינות, שהם כ- 7% בלבד מכלל העולים הלא יהודים בישראל, התגיירו אף הם. מאז שנת 2000 ממוצע הגיור השנתי עומד על 1,800 איש.
בעוד גיורם של יוצאי אתיופיה נחשב כהצלחה כבירה, גיור יוצאי חבר המדינות נכשל, כך טוען ד"ר פישר ומסביר חוסר היכולת להתמודד בצורה הנכונה עם אתגר הגיור בקרב יוצאי חבר המדינות, הביא לפגיעה בתחושת ההשתייכות של עולים לא-יהודים רבים ובפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ולכך ששיעור ההתבוללות במדינת ישראל קרוב ל- 10%.
"קידום הגיור של יוצאי חבר העמים נכשל עד כה, משום שהמאמץ הלאומי והשיח הציבורי התמקדו בפוליטיזציה של הנושא, בעוד שהדרך להצלחה טמונה דווקא בעבודה מלמטה למעלה, כלומר ברתימת החברה האזרחית לתמיכה במתגיירים, בעידוד גופים חינוכיים נוספים שיסייעו בפתיחת כיתות ובגיוס תלמידים ובהעלאת הנושא בסדרי העדיפויות של ההנהגות הקהילתיות, שלא עושות מספיק כדי לשנות את המצב", מציין פישר במחקרו.
מהדו"ח מתברר כי דווקא ההשתלבות המוצלחת של עולי חבר העמים בישראל מורידה את המוטיבציה להתגייר. אחרים פשוט מתייאשים ונושרים בתהליך המורכב שנתבע מהם. כך יוצא שמספר הנושרים מהתהליך גבוה ממספר המסיימים והמתגיירים בפועל. ד"ר פישר טוען כי בציבור הרחב קיימת חוסר הזדהות עם הצורך בקידום הגיור- רק כ- 50% מכלל הציבור הדתי תומכים בהקלות בתהליך הגיור, עובדה הממחישה את הצורך בגיור ממלכתי שיהיה מקובל על כלל החברה, וקורא להקים ארגוני "נפש בנפש לגיור" ו"אור ירוק לגיור" - לשינוי התודעה הציבורית והרחבת הפעילות החברתית, על מנת לעודד רבים יותר לפתוח בתהליך ולתמוך במי שהתחיל בו כדי לסיימו בהצלחה.
במחקר מצוין כי מתוך 25% המתעניינים בתהליך הגיור, ישנם 7% שבפועל נכנסים לתהליך הגיור, הדבר מלמד על היכולת להעלות מספר המתגיירים במידה ותהיה פעילות ציבורית שתדחוף את המתעניינים להיכנס לתוך תהליך הגיור. לדברי עורך המחקר אין ספק שהמשימה היא משימה חברתית. הגדלת כמות המתגיירים היא זו שתוביל לשינויים הנדרשים בפירמידת המערכת.
עוד מציין ד"ר פישר כי: "אתגר הגיור בישראל הוא אתגר בקנה מידה היסטורי, והדרך לקידומו זרועה מגוון קשיים. השילוב של חזון בר מימוש, הנהגה מתאימה, הקצאת משאבים וגיוס החברה האזרחית למהלך יכול להביא לשינוי, אשר יבטיח את לכידותה של החברה היהודית בישראל ואת המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת יהודית ודמוקרטית".