רה"מ הודיע כי יתנגד לחוק הגיור, ח"כ שטרן טוען כי הוא פוגע בצביון המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש כי לא יתמוך בחוק הגיור שמקדם חבר הכנסת אלעזר שטרן, זאת לאחר שהבטיח במשך חודשים רבים לפעול לאשר את החוק, ואף יזם את הכנסתו של הרב חיים דרוקמן כדמות מפשרת בנושא. בחודשים האחרונים דחה נתינהו שוב ושוב את הדיון בממשלה בנושא חוק הגיור בתירוצים שונים, ביניהם מבצע צוק איתן ותקציב 2015.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, יוזם החוק, זעם על הודעת ראש הממשלה. "העדפתי מראש לעגן זאת בחקיקה אך לפי בקשה של ראש הממשלה הגעתי להסכמות עם 'הבית היהודי' והכנו הצעת החלטה משותפת. ראש הממשלה מצא בחודשים האחרונים מה שמסתבר עכשיו כתירוצים שונים לדחות את האישור בממשלה. קודם בגלל 'צוק איתן' ולאחר מכן בגלל התקציב", אמר שטרן.

"מלשכת ראש הממשלה נאמר לי במפורש כי מיד לאחר שהתקציב יעבור בממשלה יעבור גם 'חוק הגיור'. אתמול הסתבר לי שראש הממשלה, לצערי הרב, לא נאמן למילותיו ולעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

אמשיך במאמצים על מנת להעביר את החוק בכנסת מיד עם פתיחת המושב בשבוע הבא”.

כתבות נוספות בנושא:

• נוסח סופי של חוק הגיור נשלח לשרים לקראת אישור כהחלטת ממשלה

• נתניהו מעכב את אישור חוק הגיור: ישיבת הממשלה ביום ראשון נדחתה

• הרב סתיו: הרבנים הראשיים מתנגדים לחוק הגיור ממניעים פוליטיים ולא תורניים

• הרב שמחה הכהן קוק: "חוק הגיור החדש נועד לאפשר כניסת רפורמים למערך הגיור"

מנגד, בירך חבר הכנסת יוני שטבון על ההודעה ואמר "אני מברך את ראש הממשלה על שגילה אחריות לאומית. זוהי החלטה אמיצה, המעדיפה את אחדות העם היהודי על פני אחדות הקואליציה. יש דברים שהם מעבר לשיקול הפוליטי הצר של הרכב קואליציוני. הפרטת הגיור הוא סכנה רוחפת מעל אחדות ישראל, עצירתה היא צו לאומי".

כזכור, לאחרונה נשלח נוסח סופי של 'הצעת המחליטים' בנושא הגיור לשרי הממשלה כחלק מהמהלך לאשר את החוק. אז אמורים היו השרים לאשר את החוק כהצעת מחליטים, כלומר לא כחוק אלא כהחלטת ממשלה, אך נתניהו דחה שוב ושוב את הדיון בנושא. ההצעה הוגשה לאחר הסכם פשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הדתות ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ושרת המשפטים ויו"ר 'התנועה' ציפי לבני, לפיו כל גיור יאושר בידי הרבנות הראשית ומנגד בתי הדין יישארו עצמאיים, נשלח הנוסח הסופי של חוק הגיור לשרים לקראת אישור.

הצעת המחליטים כללה בתוכה שלושה סעיפים עיקריים, שמטרתם מחד לאפשר להקים בתי דין עצמאיים לרבני ערים, מנגד להשאיר את סמכות הגיור בידי הרבנות הראשית וכגורם מאזן, תקום ועדה בראשות רבנים בכירים מהציונות הדתית שיפקחו על הנושא.

על פי ההחלטה שהוצעה, חברי בית דין יהיו עצמאיים במתן החלטותיהם ההלכתיות כמו כל בית דין רבני, ערעור של מתגייר על החלטת בית דין תעשה בתוך 45 יום ועיון חוזר יעשה בבית דין בראשות ראש מערך הגיור.

סעיף משמעותי הוא הרכב בתי הדין. אחת השאלות הייתה מי יוכל לגייר, האם מדובר יהיה ברבני יישובים או רבני ערים. על פי הנוסח הנוכחי, בראש הרכב יעמוד רב עיר המכהן בפועל, רב יישוב או רב אזורי המכהן בפועל - שהוא בעל כושר לכהן כרב עיר או דיין גיור. הדיין השני יהיה בעל תנאי כשירות כשל ראש ההרכב, או בעל כושר לכהן כדיין, או כרב עיר. הדיין השלישי יהיה בעל תנאי כשירות כשל ראש ההרכב, כדיין גיור או כרב יישוב או רב אזורי בעל 10 שנים או יותר שעבר בחינה בנושא גיור ומילה של הרבנות הראשית.

וכיצד יקבע מי יוכל לפתוח בית דין? בקשה להקמת בית דין מקומי תוגש לראש מערך הגיור בידי ראש ההרכב. ראש מערך הגיור הרוצה לאשר בית דין חדש יפנה לנציבות שירות המדינה, שתאשר את הדיינים.

בהצעה הוחלט כי כי אזרח ישראלי יוכל להגיש בקשה להתגייר בכל בית דין מקומי לפי מקום מגוריו או לימודיו, כשיהיו שלושה מחוזות - מחוז דרום, מחוז מרכז שיכלול את אזור גוש דן וירושלים ומחוז צפון. לא יתאפשר לפתוח הליכי גיור לנתין זר, כך שהאיום אודות אלפים שיתגיירו בבתי דין עצמאיים הוסר.

עוד הוצע כי תוקם ועדה שמטרתה פיקוח וליווי בתי הדין המקומיים. ועדת ההיגוי תורכב מבכירי רבני הציונות הדית - הרב צפניה דרורי, הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב מדן והרב נחום רבינוביץ', יחד עם ראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ. במידה ואחד מחברי הועדה לא יוכל לבצע את תפקידו תקבע הממשלה חבר במקומו.

בכך שהרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור החדש, יהיה זה שיחליט איזה בתי דין לגיור יפתחו, יישמר למעשה הכוח של הרבנות הראשית, והם יהיו אלו שיקבעו האם לפתוח בית דין לגיור.

עם זאת, בעקבות החלטת ראש הממשלה למשוך את תמיכתו בחוק, יאלץ שטרן לקדם אותו בכנסת. עם זאת, ייתכן מאוד כי החוק יאושר בשל תמיכת מפלגות 'יש עתיד', 'ישראל ביתנו' ו'התנועה'.