ביום ראשון הקרוב יציינו מאות אלפים בישראל ובעולם את י"ז בתמוז, היום בו נפרצו חומות ירושלים, אירוע אשר מבשר את תחילת ימי בין המצרים, ולמעשה מבשר את תחילת הסוף - שלושה השבועות שבסופם נחרב בית המקדש.
לא מעט יהודים יש בעולם, אך רובם אינם שומרי תורה ומצוות ואינם מציינים את ימים אלו, אך לעומת זאת יש מי שכל תפקידו בעשרות השנים האחרונות זה לשמור על שריד בית המקדש ועל מיקומו - רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ.
"אנחנו כל הזמן מגלים את השורשים שלנו", הוא מספר בראיון ל'כיפה' רגע לפני תחילת ימי בין המצרים. "רק בשבוע האחרון התגלתה רצפת פסיפס חדשה, הבוקר הביאו לי נרות חדשים ולא מזמן גילו כד במסגרת החשיפות. אנחנו כל הזמן נוגעים בהיסטוריה של העם שלנו, בעבר המפואר שלנו, וזה משמח אותי כל פעם מחדש".
לא מעט ביקורת סופג הרב רבינוביץ ביום יום. כאחראי על המקומות הנפיצים בעולם, הר הבית, הכותל המערבי וקבר דוד, הוא סופג אש מכל הכיוונים ולא מעט מהזמן נראה כאילו הוא נמצא בין הפטיש לסדן, מנסה לפתור סכסוך מתמשך עם הליברלים, ונתקל בזעם מצד חלק מהשמרנים.
בשנים האחרונות נטען לא מעט בידי פעילים המנסים לטענתם למנוע מעבר של קבר דוד לידי הוותיקן כי הרב רבינוביץ אומר כי הוא שומר הסטטוס קוו בעוד בפועל הוא מאפשר לנוצרים להשתלט על הקבר. הרב רבינוביץ עצמו דוחה טענות אלו מכל וכל.
"קבר דוד הוא מקום קדוש ליהודים וכך יהיה גם בהמשך. אין על כך עוררין", הוא אומר. "בהתחלה הפיצו שהעבירו את הקבר לוותיקן, אחר כך טענו שחדר הסעודה האחרונה יעבור לידי הנוצרים. לא היה ולא נברא. כל המיסות היו עד היום כשהאפיפיור הגיע לארץ ובחדר הסעודה האחרונה נערכות תפילות על פי הסטטוס קוו. אין כל כוונה להעביר את קבר דוד המלך או פיסת קרקע קרובה אליו לידי מדינה או דת אחרת".
לגבי הטענות בנוגע לשמירה על הסטטוס קוו, משיב הרב רבינוביץ בחיוב ובגאווה. "זה נכון, אני משמר את הסטטוס קוו. אני חושב שהכותל והמקומות הקדושים הינם מקומות מאוד רגישים, ואנחנו יודעים שכשם שאין פרצופים שווים כך אין דעות שוות. כדי לנהל את הכותל המערבי, מקום מורכב ועדין, צריך לשמור על הדברים. לכל שינוי יש השפעה שלילית".
לדבריו, ישנם שינויים בשטח, אך אלו נעשים ברוח חיובית ולא מפרובוקציות. "אנחנו משקיעים ומפעילים יותר פעילויות חינוכיות, יותר ביקורים של בני נוער וצעירים בכותל המערבי. מצד שני צריך לשמר את אופי הכותל, את מה שקבעו צדיקים גדולים לפני. זה נכון ומוכיח את עצמו כל פעם מחדש. כל שינוי מסבך את המצב. לפני עשור היו 2 מיליון מבקרים בשנה והיום יש בכותל 11 מיליון, ובוודאי שהמציאות משפיעה על המצב בשטח, אבל בהתאם לעובדות אני מנסה לשמר את אופיו וההווי של הכותל. לצערי אני לא מקבל כל מה שאני רוצה, אבל הכותל הוא של כולם, לא של קבוצה כזו אחרת".
כשהוא מדבר על קבוצה כזו או אחרת, הוא מדבר בעיקר על קבוצה מאוד מאוד ספציפית. נשות הכותל. בשנים האחרונות מגיעות מדי ראש חודש נשות הכותל ודורשות להתפלל בכותל המערבי, תוך שהן עטויות תפילין וטליתות, ומבקשות לקבל ספר תורה להתפלל. מדי פעם אחד המתפללים בעזרת הגברים מספק להם ספר תורה, ואז נעשית קריאה של נשים בכותל, בעוד חלק מהמתפללים זועמים ורב הכותל מתייחס לעניין כפרובוקציה.
"אני מתנגד לכל מה שנשות הכותל עושות", הוא מצהיר. "מדובר בקבוצה שולית שמנסה בעזרת ברקים ורעמים להכתיב דברים בכותל. שאיש כל הישר בעיניו יעשה. מי שמבין יודע שזה בלתי אפשרי וגם אדמו"ר לא יעשה מחר טיש בכותל. אנחנו קובעים נהלים, פועלים לשקיפות, ולא יכול להיות שכל אחד יקום ויטול את החוקים והנהלים לידיו".
"המאבק שלהן הוא לא על קריאת התורה אלא על אופי הכותל המערבי ואופייה של מדינת ישראל", מדגיש הרב רבינוביץ. "יכול להיות שיש דיון ואפשר לנהל אותו, אבל צריך להשאיר את הכותל בצד. בואו, תנהלו את הדיונים אבל תוציאו את הכותל מהמשוואה", הוא פונה לנשות הכותל. "אם נכניס את משפט שלמה לכותל נאבד את כל מה שצריך באמת להיות בכותל, עבור כולנו. כותל צריך להיות מאחד, לא מפריד, וכל אחד צריך לוותר קצת.
בתגובה לשאלה מדוע הוא אומר שהוא אינו מאשר לאדמו"רים לערוך טיש בכותל, בעוד שישנן טענות לפיהן הוא עורך סיורים ואירועי VIP לאורחים נכבדים בכותל, הוא עונה, "טענות יש כל הזמן וחלקן הגדול לא מבוסס על נתוני אמת. אנשים שומעי חצאי אמיתות וקובעים דברים על בסיסם. למדתי שאני לא יכול להתנהל על פי הטענות הללו, ואני משתדל ומתפלל שאעשה את מלאכתי נאמנה, שאדע שהכותל שייך לכולם ושכולם ירגישו בו בבית. אין מתנות לאף אחד, ואני אומר לא יותר מאשר כן, ודווקא יותר לציבור האורתודוקסי".
אחד המאבקים המהותיים ביותר סביב המקומות הקדושים מתנהל בשנים האחרונות על הר הבית, או יותר נכון, על הזכות של יהודים להתפלל במקום. לדברי הרב רבינוביץ אין ויכוח כמובן באשר לכך שמדובר במקום הקדוש ביותר ליהדות, אך הוא הולך על בסיס קביעת הרבנות הראשית וקביעת רבנים בכירים לפיהם אסור ליהודים לעלות היום להר.
"אין מחלוקת באשר לכך שהר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל. הר הבית הוא משאת נפשנו וכולנו מתפללים שיבנה בית המקדש במהרה בימנו. כולנו רוצים לעלות להר הבית, והיום, ערב י"ז בתמוז, לא כל שכן. השאלה היא מתי נוכל לעלות להר הבית ואני קטן מלהביע דעה בנושא".
"אני לא לוקח התרות על עצמי. בתשכ"ז (1967) חתמו גדולי הרבנים, ביניהם גם חרדים וגם ציוניים דתיים כדוגמת הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב ישראלי על קביעה חד משמעית שאסור לעלות להר הבית ואני קטן מלחלוק עליהם. גם כשהרב גורן היה רב ראשי לא השתנתה ההלכה הזו".
לכן, הוא אומר, "צריך לעשות הכל כדי להתנגד לעלית יהודים להר הבית. מי אני ומה אני? גדולים וחכמים ממני קבעו זאת". בדבריו הוא תוהה מדוע כיום נלחמים על הנושא בעוד שבעבר לא שאלו את גדולי הרבנים הציוניים את השאלות הללו. "היו צריכים לשאול את הרצי"ה קוק ואת הרב ישראלי. למה לא באו אז ושאלו אותם? הטענות לא חדשות והרבנים נדרשו לשאלה זו כבר לפני עשרות שנים וקבעו שאסור לעלות. אין שום סיבה להתיר עליה כזו נגד קביעת הרבנות הראשית והרבנים הגדולים".
בסיכום הריאיון מתייחס הרב רבינוביץ לי"ז בתמוז ולמשאת נפשו באשר לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו. "אני רוצה שהכותל יהיה מקום יותר קדוש, שיהיה בו מטען רוחני עצום יותר. אני רוצה שלא יהיה ילד או ילדה שלא יבקר בכותל. הייתי רוצה להרחיב יותר, לאפשר יותר, וזו העבודה אשר אני עושה כבר שנים. יש דברים בעלי רגישות מדינית, ביטחונית, ויש מחלוקות בישראל שיוצרות בעיות, אך הייתי רוצה להאמין שרב המחבר על המפריד".