תחילתו של הסיפור לפני כתשעה חודשים, עת פנה לבית המשפט מר יחיאל מייזלר, בעל חממות מגוש קטיף, וטען כי הפיצויים שניתנו לו בעבור עסקיו בגוש - נמוכים משמעותית משוויים האמיתי. זאת מכיוון שמינהלת סל"ע התעלמה מעליית מדד המחירים לצרכן בחישוביה (והצמדת הרווח התפעולי מסוף כל שנה).
עו"ד אסא זהר, שייצג בבית המשפט את יחיאל מייזלר, טען כי עמדת מינהלת סל"ע בנושא "הינה בסתירה ישירה להוראות חוק ההתנתקות, משוללת כל הגיון כלכלי ומקפחת את המפונים". פסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים, בראשות השופטת ענת זינגר, קיבל את ערעורו של מייזלר והורה למינהלת סל"ע לחשב את סכומי הפיצוי מחדש. בנוסף קבע בית המשפט כי "גידול ריאלי בהשקעות בעסק עשוי להתבטא גם ברכישת מבנים וכלי רכב המשמשים את העסק ועשויים להגדיל את כושר היצור שלו ולפיכך יש להכליל השקעות אלו, במידה ואכן תרמו לצמיחה, בנוסחת החישוב לשווי העסק". משמעות פסק הדין היא הגדלה משמעותית מאוד של סכום הפיצויים לבעל העסקים שפונו מגוש קטיף.
המדינה ערערה על פסק הדין, אך השבוע דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעור המדינה וקבע כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום. בפסק הדין אמר סגן נשיא ביה"מ המחוזי בירושלים, השופט יהונתן עדיאל, כי "אני סבור כי תכלית החוק, שהיא מתן פיצויים הוגנים וראויים תומכת בהצמדת הרווח הממוצע".
להערכתו של עו"ד אסא זהר, משמעות פסק הדין היא תוספת של עשרות מיליוני שקלים לסכומי הפיצויים שישולמו לכל העסקים שפונו בהליך ההתנתקות (לא רק גוש קטיף אלא גם צפון יו"ש), ויש לו השלכה ישירה על חישוב הפיצויים שלהם, לרבות עסקים בהם נפלה החלטה סופית בעניין שיעור הפיצויים. להערכתו של זהר, על כל המפונים בעלי העסקים, לבדוק את תחשיב הפיצוי ולדרוש את ההפרש. מבחינת יחיאל מייזלר, בעל החממות מגוש קטיף, מדובר בתוספת של כ 15% לסכום הפיצוי שקיבל.