לא חלפו שבועיים מאז החליטה המועצה הציבורית של הבית היהודי על רשימת המועמדים לכנסת, וכבר נדמה שהאיחוד, שרבים כל כך תלו בו תקוות רבות כל כך, ייאלץ להמתין לשנים טובות יותר. הרב בני אלון פרש לאחר שהוצב במקום ה-17, אורי אריאל פרש בגיבוי רבני תקומה, והמועצה הציבורית צופה בפרויקט מתמוסס לנגד עיניה. בשיחה עם כיפה מביעים שלושה מחברי המועצה הציבורית את דעתם לגבי כישלון האיחוד.
הרב איתן אייזמן מביע כעס רב על ח"כ אורי אריאל, שפרש בסוף השבוע שעבר: "מילא הרב בני אלון, הוא פרש כי דחקו אותו למקום מאוד רחוק, הוא הבין שלא רוצים אותו, ואמר שלום לחיים הפוליטיים. אבל אורי אריאל? הוא קיבל מקום שלישי, והיה גם אולי מקבל מקום שני אם הרב דב ליאור היה נוכח באותו יום במועצה. הוא היה שותף למינוי המועצה, חתם על כל ההחלטות, ואחרי שמחליטים על הרשימה הוא שם את המפתחות? הדברים נראים לי מאוד תמוהים. אין תירוצים שהרבנים אמרו לי ככה. לדעתי לא הייתה סמכות הלכתית ומוסרית להגיד לאף אחד לקום וללכת, בייחוד שהרב דב ליאור היה שותף במועצה הציבורית כמעט עד היום האחרון, בו לא הגיע. איפה האחריות הציבורית, איפה עם ישראל לנגד עיננו?". הרב אייזמן נרתע מלפרט את דעתו ביחס לרבני תקומה: " קשה לי אישית להתבטא, כי רבנים עומדים מאחורי המהלך הזה וצריך זהירות גדולה כשמתבטאים על רבנים. אבל זה לא מקטין את התמיהה. אני קרוב לרבני תקומה, גם בקשרי משפחה, אבל נשאר בתימה".
ואולי היו לאריאל סיבות טובות לפרוש? האם למועצה הציבורית אין חלק בכישלון המהלך?
"לעניות דעתי אורי אריאל איננו צודק. אם נסתכל על הצד של המפד"ל ברשימה, הרי שבעשירייה הראשונה יש שלושה אנשים של המפד"ל - אורלב, סלומיאנסקי וגרבי. כל השאר הם חדשים. אי אפשר להגיד שהיושב ראש הוא של אורלב, כי הוא לא בא מהעולם הפוליטי. גם שולי מועלם, אלון דוידי, הרב הורוביץ ואורי אורבך לא שייכים לאורלב.
אני יכול להגיד שבמועצה הציבורית ישבו האנשים ברצינות רבה. אולי היינו צריכים לשבת עוד כמה ימים, אולי התהליך היה צריך להימשך יותר זמן וכך היינו מגיעים להבנה יותר גדולה. אבל בכל זאת, אחרי התוצאות לבוא ולהגיד אני עוזב אתכם, זה נשאר תמוה מאוד".
יקיר שגב, העומד גם בראש מנהלת ההסברה של יהודה ושומרון, פחות נחרץ ביחס לח"כים הפורשים: "גם לנו בתור מועצה ציבורית היה חלק בכישלון הזה. אני התנגדתי מאוד לחלק מההחלטות שהתקבלו, גם בעניין תוצאות האינטרנט וגם בבחירת היושב ראש. אני חושב שהן היו החלטות לא טובות, והן היוו גורם משמעותי בפרישה. צריך להדגיש: אין בעיה אישית עם היושב ראש, אלא עם האופן שבו זה התקבל".
תוכל לפרט?
"התהליך הוביל למין מבוי סתום, שבסופו הייתה הצבעה של המועצה הציבורית רק על שני מועמדים. ההכרעה שעמדה בפני המועצה לא הייתה מספיק טובה, היה אפשר לעשות את זה אחרת". שגב מדבר על שגיאה מסוימת שנעשתה בסופו של התהליך, אך מסרב לפרט.
אני לא מאשים את מי שפרש, למרות שחבל לי על זה מאוד, ואני חושב שזה מרסק לחלוטין את היכולת של הציבור הדתי לאומי להביא לידי ביטוי את הערכים וההישגים שלו בפוליטיקה וגם גורם נזק למאבק על ארץ ישראל השלמה". את דבריו מסיים שגב בכאב: "הצטרפתי למועצה כי חשבתי שאני יכול לעזור דרך השקפת העולם שלי, שבדרך כלל לא התקבלה במועצה. תליתי במהלך האיחוד הזה תקוות גדולות, והוא נכשל. אני מצטער שזה קרה".
הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר "אלון מורה", נמנע לחלוטין מלהפנות אצבע מאשימה כלפי אחד מן הגורמים לחוסר הצלחתו של האיחוד, וטוען כי חוסר האחדות בציבור הדתי לאומי הביא בסופו של דבר לפילוג: "אני מצטער על כך שלא הצלחנו להביא את המחנה לאחדות. כנראה שהדור איננו מוכשר עדיין. נקווה שבקרוב יהיה אפשר לחדש את האחדות מתוך אהבה ואמון".
למה זה קרה?
"זה היה ניסיון בוסר. הציבור עדיין לא בנוי למנהיגות אחת. ברגע שאין מנהיגות אחת בציבור, זה ניסיון מלאכותי לאחד דעות שאינן מקבלות על עצמן את אותה הנהגה. רק ברגע שתבוא הנהגה מוסכמת, אפשר יהיה ללכת לאיחוד. לציבור הדתי לאומי אין כרגע הנהגה מוסכמת".
ובכל זאת, אין בך כעס כלפי מי שפרש לאחר ההחלטות?
"אני נזהרתי ואמרתי שאני לא מאשים אף אחד. הרבה ניסו לעשות כמיטב יכולתם. היו הרבה מאוד תקלות בדרך, ציפינו שנוכל להתגבר עליהן, אבל לא הצלחנו. נדמה לי שפשוט הזמן לא כשיר לדבר. אני מאוד מצטער על מה שקרה, אבל מבין שניסינו להגיע בצורה מלאכותית לתוצאה שאי אפשר להגיע אליה בצורה מלאכותית".