איך זה שסמוך לשבת שבה אמור לחגוג נער ממשפחה חילונית בר מצווה, מחליטים לסגור את בית הכנסת ולנסות למנוע מאנשים להתפלל במקומם הרגיל? התשובה לשאלה הזאת מורכבת ולא חד משמעית ובשורות הבאות, נספר את מה שאירע ביישוב צופים, ביום שישי האחרון, כפי שסופר ע"י שני הצדדים ל 'כיפה'.
צופים הוא יישוב מעורב לדתיים וחילוניים סמוך לכוכב יאיר ומשתייך למועצה האזורית שומרון. הוא הוקם בשנת 1989 בין היתר במטרה להוות כור היתוך וגשר בין הציבור הדתי לזה שאינו דתי. אך מסתבר שדווקא הגשר, לפחות בין חלקים בקהילה הדתית ביישוב, הוא שזה שעלול להישרף.
[embed]http://upload-community.kipa.co.il/magazine/811201637841.mp4[/embed]
עד לפני מספר שנים התפללו בצופים בקרוואנים. לבסוף החליטו להקים מבנה קבע שישמש את המתפללים ביישוב. ע"פ גורמים המעורבים ביישוב ובסיפור הנ"ל, הוחלט להקצות קרקע ציבורית השייכת לוועד היישוב ועליה תוכנן להקים את מבנה בית הכנסת. לאחר שהמבנה הוקם הוא חולק ל 3 בתי כנסת (אשכנזי, ספרדי ותימני). על המבנה אחראית עמותת מקב"ץ שאמורה לתחזק אותו ולנהל את הפעילויות שנערכות בו לרבות תפילות, שיעורי קודש ואירועים.
אחת מדרישות העמותה היא לאפשר לכל אחד מבתי הכנסת לפעול בתנאי ש 80% מהמתפללים יהיה חבר בעמותה וישלם דמי חבר חודשיים. לדברי אותו גורם כאן התחילו כל הבעיות, "בהתחלה היתה דרישה של 100 שקל בחודש ואז זה קפץ ל 250 בחודש. בשורה התחתונה רצו 3000 דולר מכל חבר בעמותה". לדבריו העמותה טענה כנגד המתפללים שרובם חתמו על הוראות הקבע ואז ביטלו אותה. "אנחנו משלמים דמי ניהול לניהול השוטף של המבנה, אבל את תחזוקת בית הכנסת אנחנו מבצעים ומשלמים בעצמינו ע"י תרומות של מתפללים, ככה מתנהל בית כנסת ספרדי, לא באמצעות דמי חבר אלא ע"י רצונם הטוב של המתפללים".
לטענת אותו הגורם, שמתפלל בבית הכנסת הספרדי, הדרישות הכספיות שמעבר למה שהם כבר משלמים נובעות מסיבה מרכזית אחת, "בעמותה רוצים לבצע שיפוץ באולם האירועים שבמבנה בעלות של כמיליון ש"ח. הם אמרו שבגלל שאנחנו לא משלמים להם דמי חבר בהוראת קבע, הם דורשים אלפי שקלים בחודש דמי שכירות ושאם לא נשלם הם יסגרו את בתי הכנסת".
לטענתו מרבית חברי הוועד משתייכים לבית הכנסת האשכנזי שבמתחם לכן האיום על סגירת בתי הכנסת הופנה רק לספרדי והתימני. "קיבלנו מכתב ממקב"ץ בחתימת עו"ד שהם מתכוונים לסגור את בתי הכנסת. הוועד המקומי הוציא מכתב תגובה שבו הוא מצהיר שהקרקע שייכת לו מה שהופך את האיום הסגירה ללא רלוונטי". בהמשך חילופי המכתבים בין הצדדים הלכו והתגברו, מה שהחריף את הויכוח ואי ההסכמות, כשלבסוף, "ביום שישי האחרון, ראש חודש אב, הגיעו נציגים של מקב"ץ ופשוט נעלו וחסמו את הכניסה לבית הכנסת סמוך לשבת כשהם יודעים שלמחרת אמורה להתקיים בר-מצווה לאחד הילדים החילוניים שביישוב".
לדברי אותו גורם, המתפלל בשנים האחרונות באחד מבתי הכנסת, סגירת בית כנסת הוא מעשה לא לגיטימי, "גם אם יש טענות והצדדים לא מסכימים, יש בית משפט ושם הכל צריך להתנהל. אסור לקחת את החוק לידיים. אסור לסגור בית כנסת בטח לא סמוך לשבת כשמתוכנן אירוע למחרת". על הליך הגישור והבוררות עליו דובר, אומר הגורם, "הסכמנו לגישור בתנאי שיסירו את איום סגירת בית הכנסת ובתנאי שיסירו את התביעות האישיות כנגד הגבאים". לדבריו אנשים היו מזועזעים מהסיפור ואף הוגשה תלונה למשטרה, "במקב"ץ טענו שאנחנו לא מגיבים למכתבים שלהם מה שלא נכון, אבל הויכוח הוא לגטימי. מה שלא לגיטימי זה לסגור בית כנסת, זה מזעזע, לא מוסרי ולא יהודי".
בעמות מקב"ץ טוענים מנגד, שהמצב הקיים הוא לא הוגן ולא צודק, "בשנים האחרונות נוצר מצב בו רק כמחצית מן המתפללים משתתפים בתשלום עבור תחזוקת המבנה ופיתוחו, בעוד כלל הציבור נהנה משימוש חינם במתקני העמותה. מצב זה אינו צודק, אינו מוסרי ומנוגד להלכה היהודית ולעקרונות העמותה". במקב"ץ טוענים גם שהעמותה היא זו "אשר הקימה, מפעילה ומתחזקת את המתחם ובו שלושת אולמות התפילה, מנסה לקדם את פעילותה להמשיך לתרום ולשרת את הקהילה והציבור, אולם חלק מהמתפללים אינו חש בצורך הבסיסי "לתת כתף" למאמץ זה. למעט השתתפות זעומה של המניינים בהוצאות חשמל ונקיון".
לדברי גורמים במקב"ץ אין כל חובה שכל מתפלל ישלם דמי חבר ומאפשר צורת תשלום אחרת, "העמותה אינה כופה על המתפללים להצטרף כחברים ומאפשרת תשלום שכירות חלופי הוגן ע"י המתפללים או המניינים, כמקובל ביתר הקהילות". בנוסף טוענים במקב"ץ שנעשו מספר ניסיונות גישור אך לדבריהם על אף הנכונות של העמותה, הם לא זכו לאוזן קשבת. "בשנה האחרונה ניהלו מספר גורמים מאמצי תיווך ופשרה למציאת פתרון למצב, ביניהם רב הישוב, מועצה אזורית שומרון ויוזמות פרטיות אחרות".
לבסוף התייחסו בעמותה, אם כי לא במפורש, על אקט נעילת בית הכנסת. "העמותה הודיעה בצורה ברורה וגלויה, בכתב ובע"פ, על הסכמתה המוקדמת וללא תנאים לבוררות. הן בהליך של "דין תורה" והן בהליך של בוררות משפטית. לצערנו, כל הגורמים נואשו מחוסר שיתוף הפעולה של המניין הספרדי והמניין התימני, נסוגו והצדיקו את דרכנו בהמשך התהליך של מימוש הבעלות והחזקה במבנה".