"התנהלות מועצת החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) בשאלת גיוס בנות לצה"ל היא עצימת עיניים מול השינויים המתרחשים בקרב הבנות הדתיות ובצה"ל", כך מאשימה יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עליזה לביא בדיון הבוקר (ד') בכנסת. "כשהמערכת לא נותנת מענה, נשים ששרתו בצבא החליטו לעשות מעשה והקימו את 'אלומה'. הן מבינות את המצוקה. לבתי הספר התיכונים הכלליים הצבא נכנס ומסביר. לתיכונים של בנות דתיות לא, נציגות "אלומה" מנסות לעשות את מה שנמנע מהצבא, ולתווך".
"אני בכלל לא עוסקת בשאלה אם לשרת בצה"ל או לא. זה לא דיון ערכי הלכתי", מבהירה לביא. "השאלה היא אם כל הבנות נחשפות למידע הקיים על המסלולים המיוחדים שהצבא מאפשר בזמן המתאים כשהבת וההורים מקבלים את ההחלטה. יש אוכלוסיות שלא מכירות והמידע לא נגיש עבורן - עולות חדשות, פריפריה חברתית. המידע נמנע מהבנות. זה כשל של המערכת".
תא"ל רחל טבת ויזל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים: "איננו אומרים מילה רעה על השירות הלאומי. מי שבוחרת בזה תבורך. הן עושות עבודת קודש".
"בשנה שעברה ארגנו כנס בבית החייל. הגיעו 1200 בנות מתיכונים דתיים ואולפנות, מצפירה, עפרה, צביה ואפרת. בעבר בנות דתיות שירתו בעיקר בחיל חינוך, עם נוער שוליים. גם היום שדרת הפיקוד שם היא של בנות דתיות. היום יש גם ריכוז גדול של בנות דתיות בחיל מודיעין. יש ערנות של החיל לצרכיהן. יש להן שעת תפילה בבוקר. יש בנות דתיות גם בטכנולוגיה ומעט בתפקידי לוחמה", הוסיפה.
אני רוצה להציג לבת דתית שחולמת להיות לוחמת מה מומלץ לה. לדוגמה, בחיל איסוף יש פלוגה מגדרית. בת שהגיעה מתנועת נוער כמעט נפרדת, עדיף שתשרת ביחידה של נשים. יש יחידות שבהן השירות לחיילת דתיה יותר קל ויש יחידות שבהן זה יותר מורכב", מבהירה היוהל"ן. "לכן כל כך חשובה ההכוונה לפני הגיוס. בכל גוף בצבא יש היום קצינה שאחראית על בנות דתיות - בחיל האוויר, בתקשוב. תפקידה לוודא שהבת משתבצת נכון. הייתה חיילת ששובצה ביחידה קדמית ומאד הפריע לה שמדליקים טלוויזיה בשבת. אנו קשובים. יש גם קצינה שיושבת ברבנות הראשית. מרגע שהן מתגייסות הן תחת סמכות ואחריות הרבנות. רב היחידה יודע מיהן החיילות הדתיות ויש להן קשר אתו. כל זה חדש והונהג רק לפני שנה וחצי".
יפעת סלע, מנכ"ל אלומה: "כשאנו מארגנות ערבים בסניפי אמונה מגיעות מאות בנות אולפנה לשמוע, אבל חלק ניכר ממנהלי בתי הספר לא מרשים לנו להיכנס. ב-40% מבתי הספר הדתיים אין לנו דריסת רגל. דווקא בפנימיות לאוכלוסיות יותר מוחלשות מאפשרים לנו להיכנס. ב-13 פנימיות דתיות כאלה נציגה שלנו מגיעה פעם בשבוע לאורך כל השנה. בגלל הטענות נגדנו כאילו 'גייסתם בנות וקלקלתם אותן' ערכנו סקר בקרב 286 בוגרות צבא דתיות ו-286 בוגרות שירות לאומי בגיל 24-27. וראינו שאין הבדל משמעותי בשמירה על הזהות הדתית בין המשרתות בצבא לעומת השירות הלאומי. מצאנו גם ש-80% מההורים תומכים בבנות שמתגייסות, לעומת רק 33% מבתי הספר שתמכו בהן. אין הלימה בין יחס ההורים לגיוס ליחס מערכת החינוך הדתית".
"תפקיד מערכת החינוך קריטי. חוסר מידע גורם לפעמים למרידה", מבהיר הרב רונן נויבירט, מנכ"ל בית הלל. "בנות עושות 'דווקא' ומגיעות למקומות לא מתאימים. חובתנו כרבנים ומחנכים לא לסגור אלא לתת כלים. חסימת מידע היא בעייתית. חשובה מאד ההכנה הרוחנית. העולם הדתי השכיל לפתוח מכינות לבנים, על מנת שלא יעברו מהחממה הדתית ישירות לצבא. לבנות אין מספיק מסגרות כאלה".
"במקום להשקיע בלהילחם בבנות, בואו נשקיע משאבים בבניית מדרשות לבנות", הוא מוסיף. "כיום בכל שנה מהדרשות נאלצות לדחות כמאה פונות מחוסר מקום והן הולכות לצבא ללא הכנה רוחנית. יש גם ספרים רבים של דיני צבא ומלחמה לבנים. אין ספר אחד לבנות ששואלות שאלות שונות. אנו בבית הלל מתכננים להוציא חוברת שתתמודד עם זה. הצטברו אצלנו מאות שאלות".
מיכל דה האן, סגנית ראש מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך: "אנו נותנים מענה של 100% לאלו שרוצות להתגייס. אנו בונים לזה תקנה. מי אמר שהדרך הנכונה היא לפתוח דווקא את בתי הספר? כל המנהלים נחשפים למידע, ובת שמעוניינת להתגייס מקבלת הכוונה מהיועצת. אנו מתחילים לדבר על שירות משמעותי בכיתה י' ופורסים אפשרויות בשיעורי חינוך".
סגן שר החינוך אבי וורצמן אשר נכח גם הוא בוועדה אמר כי "אשמח להיכנס לעומק הסוגיה וללמוד. על פי החלטת הוועדה יכונס סולחן עגול בהשתתפות משרדי החינוך והביטחון וצה"ל, כשיושלמו השינויים בראשות מועצת חמ"ד". עוד לפני כן ייפגשו סגן שר החינוך אבי וורצמן עם יוהל"ן תא"ל רחל טבת ויזל.