שיעור דף יומי. אנו פותחים את סדר נזיקין בלימוד במסכת בבא קמא, לומדים על השור שהזיק, על נזקי הבור והאש. פתאום מתמלא חלל החדר בקריאות צבע אדום, צבע אדום, הקוטעות באמצע הדרך את הפרק הראשון במסכת הראשונה בסדר נזיקין. כל הישיבה רצה אל המקלט, תלמידים ורבנים, נאנחים, ולומדים שתי הלכות מילקוט יוסף כפי שנוהגים בכל ירידה למקלט. עוברות 30 שניות. "שמעתי פיצוץ", קורא אחד החברה. "זה לא קול של פיצוץ", מגיב לו מיד חברו. אנו יוצאים לאיטנו מהמקלט. "איפה נפל?", אנחנו שואלים אחד את השני. אין תשובה, אבל מרחוק קורא אחד האברכים ש"אין נפגעים או נזק". גם לא חצי נזק. והשיעור ממשיך.
על אף המצב הקשה בנתיבות ובשאר ערי הדרום, לא הגענו עדיין ונקווה שגם לעולם שלא נגיע, למציאות של חיי שגרה במקלטים. אנשים לא הפסיקו את זרם החיים, ומצב הרוח בעיר טוב. העיר משדרת חוסן גבוה באופן כללי, ולמרות ההפגזות, נראה שאין נטישה במימדים דרמטיים. למדנו משהו מהמלחמה שעברה. אחרי דו"ח וינגורד, ערכו המועצות ברחבי הארץ יחד עם פיקוד העורף תרגילי הכנה לעת חירום, המקלטים הציבוריים נוקו ופונו והוכן חמ"ל לשעת חירום. כך קרה גם בעיר נתיבות, בה במשך השנה וחצי האחרונות החלה העירייה בהקמת חדר מצב ובפינוי מקלטים.
אבל כמו תמיד, ישנם כאלה שנופלים בין הכיסאות. בעוד המקלטים הציבוריים פתוחים ופעילים ומורות חיילות נמצאות שם באופן תמידי ומפעילות את הילדים (שכן הם נמצאים על פי חוק באחריות העירייה), המקלטים הנמצאים בבניינים נשארו מוזנחים. רובם הפכו ברבות הימים למחסנים של דיירים מהבניין, ברבים מהמקלטים החשמל לא עובד או שהוא נופל לעיתים קרובות, כמעט בכולם אין זרם מים או שהברזים שבורים, ועל שירותים תקינים אין בכלל על מה לדבר. במציאות שכזאת, רבים מהדיירים בבניינים מוותרים בכלל על הירידה למקלט, ומסתפקים, במקרה הטוב, ביציאה לחדר המדרגות.
למתקשים להאמין, אנא קראו את הסיפור הבא: אתמול בשעות הערב החלה אזעקת "צבע אדום" בעת שהייתי בסיור במקלטים המשותפים. האזעקה תפסה אותי בקומה השנייה של אחד הבניינים, ולשמע האזעקה ירדתי במהירות למקלט המשותף שבבניין. להפתעתי הרבה (או שלא להפתעתי...) הייתי היחיד במקלט השייך לבניין הכולל 16 דירות! מסיורים במקלטים אחרים הבנתי מהתושבים שברוב האזעקות כמעט רק הילדים והנוער יורדים למקלט. אין לי שום ספק, ויש דיירים שאף אמרו לי כך בפירוש, שאם המצב במקלטים היה יותר טוב, יותר דיירים היו יורדים למקלטים בזמן ההפגזות.
כרגע, המאמץ המרכזי של העירייה והגורמים השונים בעיר בעבודה עם העורף הוא בתחזוק שוטף של המקלטים (רוב המקלטים המשותפים כבר פונו בשבוע האחרון ע"י דיירי הבניין ומתנדבים שונים) ובהעסקת אלפי ילדים ובני נוער שנותרו עקב סגירת מוסדות הלימוד בעיר חסרי מעש. אנו, תלמידי ישיבת ההסדר, התגייסנו בעיקר למען שיפור פני המקלטים המשותפים.
בעקבות המצב הוקם בעיר חמ"ל של הקהילה הציונית-דתית בנתיבות בשיתוף עם בני עקיבא. אנו זקוקים לעזרה בעיקר בתחומים הבאים:
1) אנשי מקצוע: חשמלאים ואינסטלטורים בעיקר - עזרה בתיקון בעיות בצנרת, בביוב או במערכת החשמל של המקלטים.
2) תרומות כספיות לשיפוץ המלקטים.
3) מכתבים וחבילות לחיילים.
4) ציוד הנדרש על מנת לאפשר את השהות במקלטים - רדיאטורים, מזרנים, שמיכות ומשחקים לילדים.
לפניות:
יאיר פטרובר 0506569973
אילון שיימס 0523664671
תמיכה אמיתית ועזרה של כולנו יכולה להקל באופן משמעותי את חייהם של תושבי הדרום ולהפחית, ובעז"ה אף למנוע לגמרי, את הנזק בנפש.
אף חצי נזק איננו רוצים לשלם.
אתר כיפה מעדכן באופן קבוע את הבקשות לעזרה ואופני ההתנדבות בדרום. במידה נודע לכם על צורך ספציפי בתרומות או במתנדבים, עדכנו אותנו דרך המייל האדום.