השרה איילת שקד הודיעה לפני כמה שבועות כי היא יוזמת תקנות חדשות שיחייב גישור בין שני בני זוג העומדים להתגרש במטרה לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ולמנוע תביעות, אך ספגה ביקורת קשה בעיקר מעורכי דין שחוששים ככל הנראה שפרנסתם תיפגע מהמהלך וטוענים כי התקנות החדשות יפגעו במצבן המשפטי של נשים ויגרמו לפגיעה בילדים.
בלשכת עורכי הדין נפגשו עם השרה בשבוע שעבר והגיעו איתה לפשרות שצמצמו את התקנות. החוק שעבר בשנה שעברה קובע כי בטרם ניהול תביעת גירושין בין בני זוג ייערכו לצדדים עד ארבע פגישות ללא תשלום, במטרה לפתור את ההליך בדרכי שלום, ולהימנע מניהול הסכסוך בבתי משפט.
השרה שקד עמדה על כך כי הפגישה הראשונה של בני הזוג תהיה בסביבה טיפולית ללא עורכי דין, אך הסכימה כי הרכב המשתתפים בשלוש הפגישות הבאות ייקבע לפי אופי הפגישה, בהתאם להחלטת יחידת הסיוע. ככל שאופי הפגישה ימשיך להיות טיפולי - הפגישה תיערך ללא נוכחות עורכי דין. אם הפגישה תישא אופי משפטי - היא תוכל להיערך בנוכחות עורכי הדין של בני הזוג, ולבקשתם. באשר לסעדים זמניים דחופים, התגבשה הסכמה לפיה עורכי הדין יוכלו לטפל בעניין אף בישיבה הראשונה ובעצם במילים אחרות מדובר במסמוס משמעותי למדי של התקנות הראשוניות אותן רצתה שקד.
למרות ההסכמות עם לשכת עוה"ד, הוגשה בסוף השבוע שעבר עתירה לבג"צ נגד החלת חוק גישור-חובה. מאות עורכי דין שהתאגדו בקבוצות דיון בווטסאפ פנו לבית המשפט ע"י עורכי הדין אבי גפן יעקב בלס, לאה קליין אליאב, טליה שקולניק, ואיריס ברנד - בשם אלפי עורכי דין וטוענים רבניים.
העותרים מבקשים מהבג"ץ להוציא צו עיכוב זמני על החלת החוק. כמו כן, מבקשים העותרים לפסול את החוק, או לשנותו מן היסוד, ומצביעים על מספר רב של כשלים ופרצות בחוק המוצע. לדברי עוה"ד גפן ובלס וחבריהם, החוק, אשר קודם דווקא ע"י חברות כנסת המזוהות עם שדולת הנשים, יפגע קשות בעיקר בנשים, בכך שיפתח פתח להברחת רכוש רחבה מצד בני זוג חזקים כלכלית, יעודד מצגי שווא והונאה של הפורום המגשר, יכפה חלוקת רכוש לא צודקת, ימנע דיון בכספים לא מדווחים שבידי בני הזוג, יפתח פתח להתחמקות מתשלום מזונות זמניים הוגנים, ויאפשר סחיטה כלכלית להשגת יתרונות בהליכי הגירושין.
לדברי העותרים, החוק החדש יגדיל את תופעת סיכול הסדרי הראיה והניכור ההורי, בכך שהוא יעכב את ההכרעה בנושאים כמו הסדרי ראיה ומשמורת, ינציח עוולות זמניות ויהפוך אותן לקבועות, ולמעשה יפקיר את גורלם של בני הזוג וילדיהם בידי גופים ומגשרים שאין להם כל השכלה וניסיון משפטיים, ואשר המוטיבציה העיקרית שלהם היא "לנקות שולחן" - תוך הבאת בני הזוג להסדר מוסכם, גם במחיר קיפוח של אחד הצדדים.
עוד טוענים העותרים כי החוק יאפשר הקמת גופי ענק לגישור, אשר יוכלו לפרסם את עצמם כמכוני גירושין לכל דבר, בניגוד לעורכי דין שעליהם נאסר הפרסום. "זוהי הסגה בוטה של גבולות המקצוע המזכירה את פריחת המכונים למימוש זכויות רפואיות דוגמת לבנת פורן" אומרים עוה"ד גפן ובלס. "בעבר, לשכת עורכי הדין נלחמה מלחמת חורמה בהסגת גבולות המקצוע ודווקא במקרה זה - היא נרדמה בשמירה".
מנגד בארגון חותם תוקפים אפילו את ההסכמות מול לשכת עורכי הדין וטוענים כי הן יביאו לפגיעה חמורה ביוזמת הגישור וכי יש להותיר את התקנות הראשוניות של שקד ללא שינוי."ההסכמות עם לשכת עורכי הדין יובילו לסירוס הליך הגישור, הליך שמהווה צעד חיוני עבור אותם זוגות העומדים בפני גירושין", אומר ל'כיפה' הרב זאב שמע מהמחלקה לענייני חברה ורווחה בחותם.
"הגישור הזוגי הינו בבסיסו טיפול בעל אופי רגשי ואישי בבני הזוג ובמשפחה. לכן יש מקום לחשש שנוכחות של עו"ד בפגישת המהו"ת (פגישות הגישור) עלול לעיתים להקשות על ניסיונות הגישור בין הצדדים ולכך יש לשמר את התקנה האוסרת על הופעת עו"ד בפגישות מהו"ת", מסביר הרב שמע וטוען כי ההסכמות עם הלשכה מסרסות את הרעיון מעיקרו וכי הוא דוגל בהצעה הראשונית של שקד.
על פי חותם דבר זה עלול להמשך המצב בו בשל טיעונים משפטיים שונים ומשונים כל אחד מהצדדים בהליך הגירושין עשוי להמשיך להתבצר בעמדתו במקום להגיע להסכמה, בחלק מהמקרים משום שלעורכי הדין ישנו אינטרס מניהול ההליך.
בחותם אומרים כי היכולת של עורכי הדין לתת ייעוץ בין פגישה לפגישה על בסיס סיכומי הפגישות שיונפקו בהליך הגישור, עונה על הטענה בדבר יכולת הפגיעה בזכויות המשפטיות של הצדדים. בדף עמדה שהוצג היום (ב') בפני וועדת חוקה שדנה בנוסח התקנות, מדגישים בחותם את החשיבות שבערך השלום והפשרה ביהדות. "האידיאל במשפט הינו הגעה לחקר האמת, אך בעקבות הקשיים לבירור האמת וכן חשיבות ערך השלום, היהדות נוקטת 'וכל בית דין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח'", נכתב בדף העמדה.
"הגישור שואף להוגנות אנושית במקום לחתור לצדק משפטי, הגישור מתייחס למרכיבים 'בלתי שפיטים' של הסוגיה, ובפירוק משפחה יש רבים כאלה - רגשיים ואחרים. בדיני משפחה באופן מיוחד היכולת להגיע לחקר האמת מוגבלת מאד, בעוד הנזקים שיש בהתמשכות ההליכים בפירוק משפחה הוא כבד ביותר לכל אחד מן הצדדים".
כאמור על ראש התקנות מרחפת כרגע העתירה לבג"צ של עורכי הדין שמתנגדים אפילו להסכמות של שקד עם אפי נווה ראש לשכת עורכי הדין ונראה כי אולי גם בין שקד לעורכי הדין יש צורך בהליך גישור כדי לפתור את הפערים.