כבכל שנה, ועדת סל התרופות נדרשת להכרעות אתיות לא פשוטות. תקציב סל התרופות הוא כ 415 מליון ₪ ואילו הסך הכולל של הטכנולוגיות החדשות שהוגדרו על ידי הועדה כחשובות מאוד הוא כ מיליארד ורבע ₪. השמיכה הקצרה מחייבת אפוא לבחור את התרופות לאור שיקולים אתיים ורפואיים כאחד. להלן חלק מההכרעות הקשות שהועדה קיבלה בדיוניה:
א. מעמד תרופות שאינן רשומות בישראל: לרישום תרופות בישראל יש משמעות ציבורית רחבה, בשל העובדה שהוא מבטיח את העובדה שלא תיובאנה לישראל תרופות ברמה ירודה. מאידך גיסא, הועדה נתקלה בפני מציאות שקיימת תרופה למחלה מסוימת, פעמים שהיא מצילת חיים, ומסיבות התלויות ביצרן היא לא רשומה בישראל. הדילמה הקשה היא האם להכניס תרופה זו לסל כדי להציל את חייהם של החולים, או לעמוד על תביעה הנראית ביוקרטית, אך למעשה מגינה על מערך התרופות בישראל. הועדה הכריעה הכרעה עקרונית כי לא תוכנסנה תרופות שאינן רשומות בישראל לסל, זולתי במצבים חריגים מאוד.
ב. תרופות למניעת עישון והשמנת יתר: הכוונה המקורית הייתה להעניק לתרופות אלה משקל גבוה, כחלק מהתפיסה האתית שרפואה מונעת חשובה ביותר ויש להקצות לה תקציבים רבים. ברם, המחקרים מלמדים דבר מה עמוק מאוד על הטבע האנושי, ועל חוסר היעילות של תרופות אלה כאשר הן מנותקות ממערך כולל של התמודדות: חינוך, חקיקה, תקינה, מערכת ערכים של החברה ועוד ועוד. לא זו בלבד, אלא שדברים שניתנים בחינם יחסית מוזנחים על ידי בני אדם, והם שבים לעליה במשקל ולעישון. על כן אין טעם של ממש בהכנסת תרופות אלה לעצמן לסל, אך בין המלצות הועדה נמצאת פניה למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר להכין תוכנית לאומית להתמודדות עם תופעות אלה, ואז יהיה מקום לתרופות בסל.
ג. תרופות אונקולוגיות: הועדה הכריעה השנה להכניס את שלוש התרופות האונקולוגיות שהמומחים טענו שהן החיוניות ביותר (ארביטוקס כקו טיפול שלישי לגרורות של סרטן מעי הגס, נקסבר לגידול כבד שלא ניתן לנתחו, טרסיבה כקו שני/שלישי לסרטן ריאות). תרופות אונקולוגיות מטבען מעניקות הישגים קטנים מאוד (הארכת חיים בכמה חודשים ושיפור באיכות החיים של תקופה זו) במחיר אסטרונומי. בשל כך, הן מעוררות מחלוקת: אף שלא ניתן למדוד חיים בכסף, כל השקעה בתרופות אלה משמעה אי-הכנסה של תרופות אחרות הרבה יותר יעילות למחלות אחרות. ההכרעה השנה אפוא היא בעלת משמעות אתית רחבת משקל, והיא עוררה ויכוח רב בקרב חברי הועדה.
ד. איכות חיים: זה שנים קיים נוהג להכניס לסל התרופות גם תרופות שמשפרות בצורה משמעותית את איכות החיים של האדם. ניתן לדבר על שתי רמות של איכות חיים. דוגמה לראשונה הן תרופות לחולים במחלות בדרכי הנשימה שממש אינם יכולים לנשום בצורה סבירה (קסולר, סינגולר) שנכנסו לסל בהגבלות שונות; דוגמה לשניה הן תרופות לטיפול בשלפוחית שתן פעילה ביותר. הכנסת תרופות אלה הגואלת חולים רבים שאינם נמצאים בסכנת חיים ממצוקה קשה היא שיקול אתי רב משקל, ביחס למעמד איכות החיים בסל התרופות.
ה. שוויון חברתי: השנה נכנסו לסל טיפות עיניים בהיקפים רבים מאוד. גם כאן, מדובר במחלות שאינן מסכנות חיים, ובתרופות שהן זולות יחסית לכיסו של הפרט אף אם לא תיכנסנה לסל. ברם, לועדה התברר כי על אף המחיר הזול, ישנן משפחות רבות שאינן מסוגלות לממן אפילו את זה, והיא הקצתה סכום של כ 4 מליון ₪ לצורך זה.
ו. בריאות הנפש: מחלות הקשורות בנפש הן מחלות לכל דבר. הועדה, כחלק מהמדיניות לעסוק גם באיכות החיים, וכחלק מההכרעה האתית שיש להעניק מענה מסוים לכל קבוצת חולים, הכניסה לסל סידרת תרופות משמעותית כנגד דיכאון וסכיזופרניה.
ז. התרופות שלא נכנסו: קל יחסית להצדיק מבחינה אתית את התרופות שנכנסו לסל. לעומת זאת, ההכרעה מה לא ייכנס לסל קורעת לב. ניתן לדבר על שלוש קבוצות של תרופות: הראשונה - אלה שעדיין אינן בשלות להכנסה לסל, שאין די מחקרים וכדו, אף שהכיוון נראה חיובי; השניה - אלה שעוסקות במחלות קשות פחות מאלה שנכנסו לסל; והשלישית - הקשה ביותר להכרעה - אלה שפשוט לא היה אפשר להכניסן בשל מגבלות תקציב, והיה צורך לשקול את אלה מול אלה. על אף שאין זו אשמתי, אני חש צורך עמוק להתנצל בפני החולים שלא זכו למענה בסל התרופות של שנה זו, ומקווה בכל מאודי כי ימצאו מזור למחלתם, וכי בשנה הבאה תהיה אפשרות להכניס את התרופות הנ"ל. במסגרת זו צריך להזכיר כי כל תחום רפואת השיניים כלל אינו נמצא בסל, וזו סוגיה בפני עצמה הדורשת התמודדות חברתית רחבה, הרבה מעבר לועדת הסל.
המאמר המלא התפרסם באתר ישיבת ההסדר פתח תקוה