לאחר הסכסוך המתוקשר סביב דבריו של דני דיין ופרישתו, כמו גם התבטאויותיו של זבולון כלפה לאחר שבנט סירב להחזיר אותו לרשימת הבית היהודי לכנסת, גם סופי רון מוריה, מתמודדת בפריימריז הבית היהודי, יוצאת נגד ראש מפלגתה ומאשימה אותו כי הוא מכר אותה תמורת הכנסת אישים אחרים לרשימה.
"המשחק שעד יום ראשון בשבוע שחלף היה בעיניי משחק פוליטי אכזרי, לעתים ציני אך מוכר ומקובל, משחק שבמודע לקחתי בו חלק, לבש בתחילת השבוע צורה שונה לחלוטין. חשבתי שהטעות שלי הייתה כי ביקשתי לעשות את הבלתי אפשרי. עולים לא נבחרים בפעם הראשונה ללא שריון. גם עיתונאים לא. להוציא את שלי יחימוביץ. כמובן לא היה לי שטח ולא קבוצות כוח מאורגנות. הסתבר שהטעות הייתה טעות אחרת".
רון מוריה מספרת אודות משחק הקלפים 'משחק מאו' בו ניתן לשנות את הכללים באמצע משחק. לדבריה, “קרוב לשלושים מתמודדים חדשים השתתפו, כך מסתבר, במשחק מאו. כולם הפסידו".
לדברי המתמודדת, היא נכנסה להתמודדו לאחר שקיבלה הבטחה מבנט שיעזור לה. “לא הייתי תמימה. ידעתי שלהבטחות של פוליטיקאים לא תמיד יש כיסוי. אך סברתי כי קיים סיכוי לקיום ההבטחה בגלל שילוב אינטרסים. משום שהיה למפלגה צורך חיוני טבעי למשוך קולות מישראל ביתנו ההולכת ונחלשת והן משום שמבחינה אלקטוראלית הייתה לי עדיפות על מועמדת נוספת שהסתמנה כבעלת סיכויים: יהודית שילת".
"ההתמודדות שהתנהלה בין יהודית שילת, שרה אליאש לביני הייתה התמודדות אידיאולוגית. הקרב בין הגישה השמרנית וגישה יותר מודרנית. המאבק הקלאסי בין בית שמאי לבית הלל", היא מציינת.
"כעשרה ימים לפני הפריימריז המנגנון שינה כיוון. לנפתלי בנט נוצר צורך פוליטי לגבות בכל הכוח את מזכ״ל המפלגה ניר אורבך שהתמודד במשבצת ששמורה לנציג המרכז. על מנת להשיג את מבוקשו סגר יו״ר המפלגה דיל פוליטי עם האיש החזק בשטח ובמרכז: ניסן סלומינסקי. כחלק מהדיל קידם המנגנון את המתמודדת החדשה שהייתה מקורבת לסלומינסקי: ד״ר ענת רוט", מאשימה רון מוריה. "היה לי ברור שהמהלך יגרום לפיצול קולות בין שתינו. אבל מהלכים כאלה הם חלק מהמשחק הפוליטי".
רון מוריה מאשימה כי בנט יצר פריימריז למראית עין, כשבפועל אין שום ערך לתוצאות. “יהודית שילת נבחרה למקום השלישי המובטח לאישה. כעבור שבוע התברר שאין משמעות לגזר דינו של הבוחר. שלא מדובר בהתמודדות בין גישות ואפילו בין קבוצות כוח. התברר שמדובר במשחק מאו". עוד היא מציינת כי פעיל בכיר בליכוד, ח"כ במפלגת העבודה ומועמד ברשימת יש עתיד, טענו כי אצלם זה לא היה קורה.
"נפתלי בנט יצר שיטה חדשה. מראית עין של פריימריז. הקול קול של נתניהו. הידיים ידיהם של כחלון, ליברמן או לפיד", מאשימה רון מוריה. "בסופו של יום אף אחד מהמתמודדים החדשים שהוציאו את כספם וכיתתו את רגליהם בפריימריז לא נכנס למקום ריאלי ברשימה. המתפקדים סידרו מחדש את הח״כים המכהנים. את שאר המקומות תפסו המשוריינים של תקומה, המשוריינים של יו״ר המפלגה והמזכ״ל".
"לדני דיין ורונן שובל משקל ציבורי גדול בהרבה מזה של אלי אוחנה. ליהודית שילת מנדט שקיבלה מהמתפקדים ואשר אותו אין לגזול בהינף יד. ועוד: רשימת הבית היהודי היא הרשימה היחידה בקרב המפלגות הגדולות והבינוניות שלא שילבה עולה מחבר העמים או מכל ארץ אחרת”.
"זהו, אם כן משהו חדש שמתחיל. משחק מאו. התמודדות שהיא חסרת משמעות כי כללי משחק משתנים תוך כדי תנועה. ככה לא בונים מפלגת שלטון. הציונות הדתית הייתה ונשארה ביתי. יום יבוא ותנהיג את המדינה או אולי תשתלב על בסיס שיווני במפלגת השלטון", היא מסכמת ומספרת שהיא יוצאת לארה"ב להשלים ספר אותו היא כותבת. "כבר לא כואב לי שהפסדתי במשחק מאו, משחק שבו אי אפשר לנצח. כואב לי שלכלכו לי את הבית".