הרב שבתאי בן חיים, רב המועצה האזורית לכיש, נפטר ביום העצמאות האחרון בשיבה טובה, כשהוא בן 91. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה ובהם רבים מתושבי היישוב מנוחה, אותו ליווה במשך שנים ארוכות כפוסק המקומי. הוא נקבר בבית העלמין במושב זבדיאל.
הרב שבתאי נולד בשנת 1920 בכורדיסטן ולמד בישיבה גבוהה במוסול. הוא התמקצע בדיינות ושחיטה והוענק לו כתב הסמכה על ידי חכם סלימון ברזאני. במשך שנותיו למד ועסק גם בקבלה עיונית ומעשית ואף שימש כדיין בבית הדין הרבני שבעקרא, עיראק. במהלך שנותיו בעיראק עסק גם בשחיטה ומילה, גם בעת ששירת בצבא העיראקי.
בשנת 1951 עלה ארצה עם אשתו והתגורר במעברות בטבריה. עם עלייתו ארצה, נבחן בשנית לרבנות ודיינות ועבר את הבחינות בהצלחה. בראשית דרכו בארץ שימש כמורה ביישובי צפון הנגב ולאחר הקמתו של היישוב מנוחה, בשנת 1955, שימש כרב המקומי. מאוחר יותר מונה על ידי הרבנות הראשית לישראל כרב הראשי למועצה האזורית לכיש.
מתוך צניעותו של הרב שבתאי, בישראל לא שימש כדיין. פסיקותיו נהגו על פי כתביו של הרב יוסף חיים והרב מרדכי אליהו זצ"ל, תוך שימוש מנהגי כורדיסטן. הוא נהג להתיר אכילת זרוע צלי בליל פסח, בניגוד לפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שדרש לבטל מנהג זה ובחר לפסוק אמירת הלל ביום העצמאות בלא ברכה, כדי להימנע מספק ברכות להקל.