נפטר העיתונאי אורי אליצור

העיתונאי אורי אליצור, זוכה פרס סוקולוב והעורך הראשי של מקור ראשון, נפטר בגיל 68 ממחלה קשה. השאיר אחריו אישה, יעל, שישה ילדים ו-18 נכדים

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 22/05/14 12:06 כב באייר התשעד

נפטר העיתונאי אורי אליצור
אופיר דוד, צילום: אופיר דוד

העיתונאי, עורך מקור ראשון וזוכה פרס סוקולוב אורי אליצור הלך היום (ה') לעולמו לאחר מחלה קשה והוא בן 68. הלוויתו תתקיים ביישוב עפרה בשעה 16:30.

אליצור, תושב עפרה, נולד ב-1946 לחוקר המקרא פרופסור יהודה אליצור וסופרת הילדים רבקה אליצור. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב במשך שלוש שנים. היה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית וסיים תואר שני במתמטיקה. לימד מתמטיקה בבית הספר הדתי קרית נוער בירושלים.

את דרכו העיתונאית החל אליצור כבעל טור קבוע בעיתון "חדשות" אך לאחר זמן קצר התפטר, על רקע הסגנון הבוטה של העיתון. בין השנים 1991 ל-2008 כתב טור פובליציסטי קבוע ב"ידיעות אחרונות". במקביל שימש במשך שנים כעורך ירחון המתנחלים "נקודה". בד בבד, גם היה בין הדוחפים המרכזיים להקמת "מקור ראשון" בסוף שנות ה-90.

ב-1975, כשהוקם היישוב עפרה הצטרף אליצור ליישוב והיה ממנהיגיו הבולטים. בנוסף פעל רבות בתנועת ההתיישבות גוש אמונים ואף שימש כמזכ"ל 'אמנה'. שימש כיו"ר התנועה לעצירת הנסיגה מסיני, כמזכ"ל מועצת יש"ע, כממלא מקום מזכ"ל המפד"ל והיה עורך עיתון נקודה. בבחירות לכנסת ה-11, ב-1984 היה מועמד במקום התשיעי, הלא ריאלי, ברשימת מורשה לכנסת.

בשנת 1998 שימש כראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף שימש כסופר הצללים שלו. לאחר בחירות 1999 והפסד נתניהו חזר לערוך את עיתון נקודה עד שמוזג עם מקור ראשון ב-2010. בשנים האחרונות שימש אליצור כעורך המשנה של מקור ראשון ולאחר מכן כעורך הראשי של העיתון. בנוסף ערך בעבר את 'יומן'. המוסף הפוליטי השבועי של מקור ראשון.

אליצור היה מחשובי הפובליציסטים בציונות הדתית ואף זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים בתחום העיתונות הכתובה "על כתיבתו העיתונאית הבהירה, הרהוטה והמנומקת ועל תרומתו הייחודית לשיח הרב-קולי בספירה הציבורית בישראל בתפקידיו כעורך".

בחייו הפרטיים ובשנות פעילותו הרבות בזירה הציבורית, הקפיד אליצור להתרחק מכל סממן של יוקרה או כוח. הוא דחה בעקביות הצעות לתפקידים בעלי השפעה במגזר הציבורי ובין היתר סירב מסיבות עקרוניות לשמש דירקטור בחברות ממשלתיות. אליצור ביטא קול מובהק של הימין הפוליטי. עם זאת, לא פעם נקט עמדות עצמאיות ויצא נגד הזרם.

בתקופת ההתנתקות גרם לסערה כשאמר כי עקירת יישובים מצדיקה סירוב פקודה. "לא בלתי הגיוני בעיני שהדברים יגיעו לכדי שפיכות דמים... כל הפעלת כוח, מלבד נשק חם, היא לגיטימית במקרה כזה. בדיעבד, גם מי שיפצע את אלה שבאו לפנות אותו - אקבל בהבנה את התנהגותו", אך יחד עם זאת האמין כי אין לנקוט באלימות. על הפינוי האלים בעמונה ב-2006 אמר שהיה "פריצת הגדרות של כפר מימון". כשכתב בידיעות אחרונות הגדיר עצמו "עלה התאנה שלהם" וטען כי הוא מוחק הרבה מהמרירות שלו כלפי ה"תקשורת השמאלנית".

על הסכסוך הפלסטיני התבטא ואמר כי ישראל אינה צריכה לשאוף לשלום אלא לשמור על הסכסוך על אש קטנה. במשך מספר אף האמין כי פשרה טריטוריאלית היא כורח המציאות הפוליטית הישראלית וספק ביקורת חריפה מההתיישבות.

רק לפני כשבוע (13/5) התראיין אליצור לגלובס על רקע מכירת מקור ראשון לישראל היום והגן על מעסיקו לשעבר בנימין נתניהו "הדיבור הזה, חלקו הגדול נסמך על זה שהברנז'ה העיתונאית נגועה בשנאת נתניהו. זאת לא ביקורת, זאת שנאה. אני לא יודע מה הפשר שלה, אבל כל מי שתומך בנתניהו נחשב ללא עיתונאי, ללא רציני, לאויב הדמוקרטיה. אלה דברים לחלוטין לא רציונליים ולא מידתיים. זה לא נכון, לשכת ראש הממשלה היא תמיד מקום לחוץ וקשה, ואנשים שם נכנסים לקשיים, אבל לשכת נתניהו בעניין הזה לא יוצאת דופן".

קבוצת "ישראל היום", שרכשה לאחרונה את "מקור ראשון", ייעדה את אליצור להמשיך ולשמש כעורך הראשי של העיתון, תפקיד אותו התקשה למלא בשל המחלה.

הופעתו הפומבית האחרונה הייתה בטקס יום העצמאות של היישוב עפרה, שם הדליק משואה ונשא נאום שניתן לפרשו כדברי סיכום. אורי הותיר אחריו אישה, יעל, שישה ילדים ועשרות נכדים. בית מקור ראשון ו-nrg מביע שברון לב, יגון עמוק ואבל כבד על פטירתו בטרם עת.

היום (ה') כאמור, הוא נפטר בגיל 68 לאחר מאבק במחלה קשה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן