"נו אמא אז איך בארץ? מה אתכם??
הכל בסדר? כבר התקשרו מהמילואים?
אולי אני אחזור, מה את אומרת?"
מזה שבוע שמתקיים דו-שיח יומיומי בינינו, השליחים, לבין אמא הנמצאית בארץ. אתם בטח יכולים לנחש את התשובות שהן עונות לנו על כל אחת מהשאלות.
המבצע בעזה תפס אותנו למען האמת, באמצע חופשת החורף במקסיקו, בעיירה, שתאמינו או לא, בקושי שמעה על ישראלים. בין קורונה לטקילה, או יותר נכון בין YNET לוואלה, ניגש אליי בחור מקסיקני, ולאחר שיחה קצרה הוא מבקש לשאול רק שאלה אחת קטנה: "למה מלחמה?! למה לא כמו פה? כיף?!?!"
האמת, שאלה תמימה ויפה, במיוחד כשהיא באה מפיו של בחור מקסיקני ולא איזה ילדה שגרה בשווייץ. אז אתה אוגר את כל הרגש שיש בך עם מחשבות על המשפחה והחברים, המדרחוב והפלאפל, שכל האירועים האחרונים מעוררים את הגעגוע לטעם שלו (ומקווה שהדוכן יישאר שלם כשתחזור). כמו פגז מטנק עניתי לו, בצורה תרבותית כמובן (כי אנחנו שגרירים תמיד), שיש לפעמים פעולות שבלי פוליטיקה, אתה מרגיש שאין ברירה אלא לעשות, ושאנו מאמינים שהכל מכוון מלמעלה - אולי זה מה שעזר לי לשמור על החיוך שלא ירד מהפנים.
הדילמות קשות, עולות וצפות שוב ושוב: האם זה מוסרי שאנחנו, שליחים מישראל, נופשים בגולה בזמן שממש ליד בתינו נופלים טילים עם הכתובת "שלוות החיים במדינת ישראל"?!
אוטוטו נגמרה החופשה, חזרנו אל הקהילה שהיא כמו בית, וכמובן, אל הכפור הקנדי. אבל מה בין הכפור בחוץ לתחושת הבעירה בלב והדאגה לבית? בעת הנחיתה בקנדה נוחתות עלינו שאלות מאנשי הקהילה: "מה שלום המשפחה? מה שלום החברים? מישהו נפגע?". אנחנו עונים ש"הכל תודה לאל בסדר", אבל רוצים לחזור, רוצים לבוא הביתה ולהתנדב למילואים, כי הרי זה מה שאנחנו משדרים פה לכולם: אנחנו יהודים, ישראלים וציוניים - הכל כלול בעסקת חבילה. והנה באה לנו ההזדמנות לממש את זה, להוות דוגמא אישית בצורה הכי משמעותית שיכולה להיות לשליח ציוני בתפוצות.
שוב עולה השאלה "איפה אנחנו צריכים להיות?!" החלטנו לממש את חובתנו האזרחית ומתקשרים לקצינת קישור ושואלים "מה קורה איתנו? האם הגדודים שלנו מגוייסים?" שמא לא תשכח אותנו למרות שאנחנו בקנדה, ושרק תתן לנו סיבה לחזור, לממש את חובתנו כאזרחים ישראלים.
מצאנו את עצמנו בבוקר מושלג מתפללים שחרית עם תוספת של רגש, וכמובן תקווה, שבעזרת ה, הסיבה שנרצה לחזור תהיה הגעגוע למשפחה, לחברים וכמובן למדרחוב ולפלאפל.
אוריאל עזרא, תושב אשקלון ואלקנה יפרח, תושב בני עייש הם שליחי תנועת בני עקיבא העולמית והסוכנות היהודית בהמילטון קנדה.